שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו
עכשיו באתר שטייגן
983 אורחים
מאמרים

יום כ' בסיון

29/05/2013

כ' בסיון יום בו הוכפלו הצרות לגלות ישראל בארצות אירופה בגזרות ושמדות רבות, אותו היום נקבע לתענית ציבור על ידי רבינו תם ועימו כל חכמי צרפת, אחרי מאורע איום שארע בשנת תתקל"א לאלף החמישי. בשנת ת"י לאלף השישי, חזרו חכמי הדור ונתנו חוזק ותוקף לתענית זו כתענית ציבור, לאחר פרעות וגזרות קשות ואכזריות שעברו על יהדות פולין, שהיתה בימים ההם רוב מנין ורוב בנין של יהדות אירופה, ובפרעות ושמדות אלה נחרבו מאות קהילות, והרבה רבבות מישראל נהרגו ונשרפו במיתות משונות בשנות ת"ח ות"ט ע"י הצורר בוגדאן חמלניצקי והפורעים המרובים אשר אתו, ימח שם.

תקנה א'

לזכרה של אותה עלילה שהיתה ב-כ' סיון תתקל"א, קבע ר"ת גדול חכמי צרפת בימים ההם, את תענית כ' סיון, וקבל היהודים אשר בצרפת ואיי הים את היום המר הזה ליום הספד ותענית, וזכרו לא יסוף מזרעם. כדברי הגאון רבנו יעקב בר' מאיר (רבנו תם) אשר כתב לאמר: "גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה כי יום כיפורים הוא".  (ספר התודעה – סיון, ע"ש שמפרט במקצת את המאורעות שאירעו. ובספרי רושמי הקורות מובא עוד צרות שאירעו לעם ישראל ביום זה).

תקנה ב'

בשנת ת"ח ות"ט עבר הצורר חמילניצקי עם גיסותיו במדינות אוקראינה פודוליה וואלין, והחריב שם מאות קהילות קדושות מישראל והיה דמם של הרבה רבבות מישראל נשפך כמים ואין מרחם. לאחר שנות ההשמדה הללו של ת"ח ות"ט, נתכנסו כל גדולי הועד ופרנסי הקהילות בשנת ת"י, ונתנו תוקף ועוז לתענית כ' בסיון כיום אבל על הקהילות החרבות. ומה שקבעוהו ב-כ' בסיון אע"פ שהיתה עת צרה תכופה שתי שנים וגם אח"כ? לפי שבשנים קדמונים שנת תתקל"א היה ג"כ עת צרה ליעקב ביום זה כמ"ש בסליחות, וגם בסוף שבט יהודה, בתוך הצעת רוע הגזירה שהיתה אז, אשר כתב זכרון בספר הגאון בעל ש"ך ז"ל, ושם כתוב שבחרו ביום זה משום שאינו חל בשבת תענית זו. (עי' שערי תשובה או"ח סי' תקפ' ס"ק ט'. וע"ע בספר 'יון המצולה' שמספר על הגזירות הנוראיות שהיו בשנות ת"ח ת"ט)

כתב בספר יסוד ושורש העבודה (שער ט' פי"ב):  לכן עיקר התענית של כ' בסיון לתת אל לבו כמעט בכל רגע על הריגת הצדיקים והחסידים ועל הכלל האומה הישראלית הקדושה, שנהרגו במיתות אכזריות משונות ונשפך דמם באותו הזמן, ולקונן ולהצטער בלבו על הריגת בניו של מקום ברוך הוא וברוך שמו, ובודאי היה מזה להבורא יתברך שמו צער גדול כביכול, ואם נשארו בחיים היו לומדים תורתו הקדושה, ועושים מצותיו הקדושים כל ימיהם אשר הם חיים על האדמה, והיה מגיע ליתברך שמו ויתעלה נחת רוח גדול מזה. ואין שכחה לפניו יתברך שמו צער זה של הריגת בניו הנחמדים. גם על הצער ויסורי גופים שנהרגו אז מעם קדוש הישראלי הנקראים בנים למקום. שנעשו בהם שפטים ויסורים קשים ומרים בעת הריגתם. יש לנו להתבונן ולגונן ולהצטער על זה הרבה מאוד, וכוונה זו לא תעדר מהאדם כל יום התענית. ובודאי תחשב לו לעבודה גדולה ועצומה מאוד להבורא ית"ש ויתעלה  וכו', ועי"ש.

רבי יעקב עמדין בסידור 'בית יעקב' כתב, כ' בסיון קבעו תענית אחינו בני פולין על שהיו גזירות גדולות בשנת ת"ח ת"ט לאלף הששי ונשפך דם ישראל כמים. על כן נגדולים שהיו אז גזרו על זה תענית ובכיה ביום זה בכל שנה לקונן ולבכות ולהצטער על הריגת הצדיקים וחסידים וכלל ישראל במיתות אכזריות משונות ועל צער הבורא ית' וכו'. ועל צער יסורי הגופים שנעשו בהם שפטים קשים ומרים. ויכוין זה בכל היום תענית ויחשב לו לעבודה גדולה להבורא ית' ושכרו הרבה מאוד לבד השכר ממה שנחשב לו כאילו הקריב חלבו ודמו על המזבח, ע"ש.

ובסידור אוצר התפילות כתב: קבעו תענית אחינו בני פולין ועיקר ויסוד תענית זה של כ' סיון שהיה עת צרה ליעקב גזירות ושמדות גדולות בשנת (ת"ח ות"ט) לאלף הששי. ונשפך דמן של אומה קדושה הישראלי כמים המוגרים ארצה והגדולים אשר היו בארץ בדור ההוא גזרו על זה תענית וקבעו בכיה לדורות יום א' בשנה. ושורש התענית על ענין זה מפורש בתורה הקדושה. במיתת נדב ואביהוא כתיב ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה כו'. הרי לפניך מפורש יוצא מזה שעל מיתת הצדיקים חיוב מוטל על כל איש הישראלי לקונן ולבכות ולהצטער: לכן עיקר התענית הזה של כ' סיון לתת אל לבו כמעט בכל רגע על הריגת הצדיקים והחסידים ועל כלל אומה הישראלית הקדושה שנהרגו במיתות אכזריות משונות. ולקונן ולהצטער בלבו על הריגת בניו של מקום ב"ה. ובודאי היה מזה להבורא ית' צער גדול כביכול ואם נשארו בחיים היו לומדים תורתו הקדושה ועושים מצותיו הק' והיה מגיע להקב"ה נחת רוח גדול מזה ואין שכחה לפניו יתברך צער זה של הריגת בניו הנחמדים. עוד על הצער ויסורי הגופים שנעשו בהם שפטים ויסורים קשים ומרים בעת הריגתם יש לנו להצטער הרבה מאד. וכוונה זו לא תעדר מאדם כל יום התענית. ובוודאי יחשב לו לעבודה גדולה ועצומה להבורא ית' ושכרו הרבה מאד, ועי"ש עוד מה שכתב.

כתב המ"ב (סי' תקפ' ס"ק טז'): נוהגים להתענות כ' בסיון בכל מלכות פולין נהרא נהרא ופשטיה [מ"א], ובשע"ת שם כ' ושמעתי בימי חרפי שנכתב בפנקס הארצות שהגזירה (של התענית) לבן י"ח בזכר ולבת ט"ו בנקבה.

בספר ליקוטי מהרי"ח – סדר מנהגי חג השבועות עמ' עח' כתב: ועי' בס' אוהב ישראל מהגה"ק מאפטא פרשת בשלח שכתב ש-כ"ף סיון הוא הכנה והתחלה על יום הכיפורים, ורמז ע"ז כי יד על כס י"ה הוא ר"ת כ' סיון וי"ה הוא ר"ת יום הכיפורים ע"ש.   

(פורסם במורשה)

תגובות
1.   צדיק (30/05/2013 15:07:29)
עוד מאמרים
ערב שבת פרשת חוקת , 27/06/2012
בשעת המכנסין פזר ובשעת המפזרין כנס, 31/05/2013
יום כ' בסיון , 29/05/2013
פרנסת תלמיד חכמים, 1/05/2013
בדרכי קנין התורה, 28/02/2013
ללמוד, ללמוד, וללמוד..., 19/11/2012
עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע, 19/11/2012
חודש תמו"ז, 20/06/2012
דברי חיזוק לרפואת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א, 9/02/2012
מרן הגר"ג אדלשטיין: להימנע משנאת חינם, 4/01/2012
Next Page 

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר: בטון מוחלק אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים