שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו


 שעון מעורר

פורטל המרצים
המרצים החרדים המומלצים
לזכר מורשת והנצחת
מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל


פרסום יהודי

עכשיו באתר שטייגן
371 אורחים
יום כיפורים

תפלת יוה"כ בדברי הראשונים וגדולי האחרונים

7/09/2009

בעזהשי"ת

תפלת יוה"כ

בדברי הראשונים וגדולי האחרונים

 

...וסדר סליחה מכינים, ודברי ריצוי מכוונים, וברית שלש עשרה מדות אופנים, אשר אילפת לנאמן בחזיונים, בעבור כבודך על פנים, בדברך עם ציר פנים אל פנים, וכל היום בם מתגלגלים ונאפנים... (סילוק שחרית יו"כ).

 

הקדמה

בע"ה עומדים אנו כיום, בפרוס ימים הנוראים יום הדין ויום הסליחה והכיפורים, וכל בר לבב מכין נפשו ורוחו לקראת ימים אלה, אלו מרבים בסליחות ותחנונים כמנהג אבותיהם בני ארצות ספרד ובנותיה, ואלו תוקעים בשופר לעורר הלבבות כמנהג אבותיהם בני ארצות אשכנז ובנותיה, הצד השוה שבהם שכולם אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם לכונן לבבם לקראת ימים הנוראים.

וכידוע מנהגי ישראל היוו חלק בלתי נפרד מהיהדות במשך הדורות, וחלק בלתי נפרד מהמסורת בכל אתר ואתר, עד שחלק מהם נשמרים בקפידא אצל כל או חלק מעדות ישראל כמו ההלכה הצרופה, וחלקם מובאים בשולחן ערוך שהוא ספר ההלכה בה' הידיעה לכל קהלות ישראל.

אמנם אם נסתכל על מנהגי קהלות ישראל לפזוריהם נראה, שיש מנהגים שמיוחדים רק למיעוטם של העדות ויש שהוא נחלתם של ציבור רחב יותר, יש שמיוחד רק לבני אשכנז ויש רק לבני ספרד וכו' כידוע. וכן כשנסתכל במקורי המנהגים בדברי הראשונים וגדולי האחרונים נראה ג"כ יש מנהגים הקיימים כיום שאינם מובאים כלל בדבריהם ויש מנהגים המובאים במעט מהם ויש ברובם וכו'.

תופעה מוזרה ובלתי מובנת התרחשה למנהג אמירת סליחות וי"ג מדות ביוה"כ בכל תפלות היום שעל אף היותו מנהג המובא בכל הראשונים ואחרונים (המסדרים או מדברים על תפלות היום) ועל אף היותו מנהג כל תפוצות ישראל בלי יוצא מן הכלל נשמט המנהג מרוב הקהלות (האשכנזיות) היום עד שבקושי אחד מעיר יודע בכלל על קיום מנהג כזה. (הסבר – בכל הקהלות היה המנהג שבאמצע ברכה אמצעית התחילו סלח לנו אבינו וכו' ואמרו סליחות, כדרך שאנו אומרים בימי הסליחות, דהיינו פיוט, א-ל מלך יושב, ויעבור, וחוזר חלילה כמ"פ, פזמון, ואח"כ התחילו זכור רחמיך, ובחלק מהמחזורים היו הסליחות נדפסות בתוכם, ובחלקם היה כתוב לפני זכור רחמיך 'כאן אומרים סליחות', והסליחות היו נדפסות בספר סליחות מיוחד).

ומטעם זה התעורר בנו רצון עז לפרסם מאמרינו זה לזכור ולהזכיר את המנהג החשוב הזה לשארית ישראל, כמו כן בשנה שעברה אירגננו מנין מיוחד ביו"כ וכן בע"ה נעשה השנה מנין ביום הקדוש עם אמירת סליחות כמנהג פולין בתפלות שחרית מוסף ומנחה ומי שמעוניין להשתתף יכול להתקשר למספר טלפון נייד 0527637691 (להשאיר הודעה) או ע"י פקס 1532-6542135.

ואם ישאל השואל הלא היו הרבה יוצרות וקרובות שנתבטל אמירתם כיום וכיון שנתבטל נתבטל ואין זו הלכה פסוקה שנצטרך להחזירו ולשקוד עליו ומה נשתנו הסליחות הללו? התשובה פשוטה, שלפי דברי הראשונים ולפי מה שנהגו אחריהם בכל אתר ואתר, הסליחות הם מעיקר תפלות היום כאשר יתברר בפנים אבל הקרובות והפיוטים אע"פ שחשובים הם מאד וח"ו לפקפק באמירתם, מ"מ אינם מעיקר חובת התפלה כמו שיתבאר, והמעיין בהם יראה שרובם מדברים על גודל קדושת היום וסדר העבודה, אבל אינם 'תחנות ובקשות', ובר"ה מאריכים בהם מפני שהוא יו"ט ואין אומרים בו שום סליחות לפי מנהג רוב הקהלות, מ"מ ביוה"כ שהוא יום סליחה ומחילה אע"פ שמאריכים ג"כ בפיוטים וקרובות מפני קדושת היום ולעורר הלבבות מ"מ עיקר התפלה הוא שעומדים בתחנונים רוב היום והמעיין בסליחות יראה שכולם תחנות ובקשות ווידויים שהם עיקר חובת היום. ויה"ר מלא"ש שבזו השנה נראה הדר מראה כהן בצאתו בשלום מבית קה"ק אמן.

 

בברכת כוח"ט לכל בית ישראל

הועד לבירור מנהגי קהלות ישראל


כתב המרדכי (יומא סי' תשכ"ז) אשכחן בתשובות הגאונים: מנהג של ישיבה בשחרית אומר ז' ויעבור (היינו י"ג מדות) ובמוסף ז' ובמנחה ו' ובנעילה ג', וראבי"ה קבל שבתפלת יוצר י"ל י"ג פעמים ויעבור כנגד י"ג מדות עכ"ל.

 

תשוה"ג הללו (לפעמים בשינוי קצת) מביא האו"ז בהלכות יוה"כ, וגם הטור בסימן תר"כ מביאו להלכה, והטור מוסיף ע"ז דברי רב עמרם גאון וז"ל: ויורד השליח צבור ואומר במגן ומחיה ובהמלך הקדוש דברי ריצוי וסליחה, ולא דבר קצוב הוא ולא חובה, אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות, ומה שירצו להרבות או למעט הרשות בידם, ולפנינו אין אומרים אלא דבר מועט בשלש ראשונות, אבל סליחות ורחמים חובת היום הוא עכ"ל.

 

ומפרש הב"י וז"ל: פירוש הא דאמרינן לא דבר קצוב הוא ולא חובה, היינו בשלש ראשונות דוקא, אבל סליחות ורחמים שאומרים בברכה אמצעית חובת היום הם, ועוד יש לומר דהכי קאמר, הא דאמינא דבידם הוא להרבות או למעט ולפנינו אין אומרים אלא דבר מועט, זהו דוקא בשלש ראשונות, אבל סליחות ורחמים הנאמרים בברכה אמצעית חובת היום הם, ואינו שבח למעט בהם עכ"ל. וכן מפרש הב"ח וז"ל: כלומר בשלש ראשונות דוקא לא הוה חובה וטוב למעט, אבל בברכה האמצעית חובת היום הם, וטוב להרבות בהם עכ"ל.

 

והנה המעיין בראשונים מימות הגאונים עד עכשיו, יראה שכל הראשונים שמביאין סדר התפלה ביוה"כ, אף אחד מהם אינו מדלג המנהג (או "החוב" לרע"ג) לומר סליחות וי"ג מדות, על אף שחלוקין במספרם, ובקצת מנהגים א"א סליחות למוסף, מ"מ רובם ככולם אומרים מספר לא מבוטל של סליחות וי"ג מדות בכל חמש תפלות היום, ואנו מתכוונים כאן להביא רק כמה מהם להוכיח איך שבכל תפוצות ישראל נתפשט המנהג הזה עוד מימות הראשונים, ומן הסתם עוד קודם.

 

ראשונה נתחיל עם מנהג אשכנז, ובני אשכנז הם המרבים בסליחות יותר מכל עדה אחרת, והבאנו כבר לעיל את המרדכי בשם הראבי"ה לומר י"ג פעמים י"ג מדות, וידוע שהראבי"ה היה מגדולי חכמי אשכנז, וכ"ה במנהג וורמייזא לערך י"ג סליחות לשחרית ועוד כשבע למוסף ועוד כשבע למנחה.

 

ועיין בהגהות מיימונית בסוף ספר אהבה בסדר התפלות אות י' שמסדר שם סדר תפלת שחרית ביו"כ וז"ל: ואומר סליחות י"ג פעמים י"ג מדות, ומתחיל 'אפס מזיח' וכו' עיי"ש שמביא כל הסליחות שאומרים בשחרית, ובמוסף מביא שם ח' סליחות, ובמנחה כותב: סליחות 'אדון כתקח מועד', 'אל ימעט', 'אלקים אל דמי', ושאר סליחות ממטבע רבינו מאיר, עקידה 'אמונת אומן', פזמון 'רועה ישראל' עיי"ש.

 

וכן בכל הארצות יוצאי אשכנז מעיד עלינו ר' אייזיק טירנא בספר המנהגים (שכידוע כל המחזורים שלנו דהיינו פולין, הונגריה, ליטא, אושטרייך ועוד, בנויים על ספר המנהגים שלו) וז"ל: ואומרים י"ג סליחות לשחרית ושלישיה ושלמונית וכן למוסף ולמנחה עכ"ל.

 

ונעבור לארץ ספרד עיין ברי"צ גיאת שמביא את תשוה"ג הנ"ל, ועיין באבודרהם שמביאו ג"כ, וגם מביא את רע"ג שהביא הטור, ויש אצלו משמעות שעוד האריכו בסליחות ופזמונים בין מוסף למנחה ובין מנחה לנעילה עיי"ש.

 

ומנהג צרפת, עיין בהמנהיג וז"ל: וכתב רב עמרם, בתפלת המנחה א"א לא סליחות ולא רחמים וכו', וכן אמר רב סעדיה גאון שא"א סליחות ורחמים רק בשחרית ובנעילה, ובצרפת נהגו בכל ארבע תפלות לומר וכו' עכ"ל. ומה שהביא בשם ר"ע, הנה בסדר רע"ג שלפנינו כתוב כלשון הזה: ולומר במנחה סליחות הרשות בידו, שיום סליחה הוא, ובכל תפלה ותפלה ראוי לומר, ומנהג של ישיבה בשחרית אומר חמש ובמוסף שבע, במנחה ובנעילה ג' ג', ואם יש פנאי אומר ה' עכ"ל. ואולי היה לו גירסא אחרת בזה או שכיון שכתב הרשות בידו משמע ליה שאינה חובה כמו בשאר התפלות.

 

ומנהג פרובינציא, עיין בא"ח לר"א מלוני"ל שמביא מספר הסליחות בשחרית ובמוסף ובמנחה ומביא שם ג"כ מנהג נרבונא וקטלוניא.

 

ומנהג איטליא, עיין בשבלי הלקט שמביא בקצרה שאומרים סליחות ווידויים בשחרית ובמנחה וי"ג מדות, אבל במוסף כתב שאין נוהגין לומר סליחות.        

 

אתה הראית לדעת כי מנהג זה (לומר סליחות וי"ג מדות) נתפשט בכל תפוצות ישראל מימות הגאונים, והספרדים והתימנים מחזיקין במנהג זה עד היום (רק שאינם מפסיקין באמצע התפלה, ואומרים אחרי כל אחד מה' תפלות הרבה סליחות, והרוצה יסתכל במחזורים שלהם זכור לאברהם ועוד, וכן בתכלאל תימני) ומשום זה תמה תמה אקרא, איך נאבד המנהג העתיק היקר הזה מתוכינו, בין מקהלות החסידים ובין מקהלות המתפללים נוסח הגר"א ולא נשאר זכר מנהו, (על אף שבמחזורים נדפס כל פעם קודם זכור רחמיך "כאן אומרים סליחות" או "בק"ק אומרים כאן סליחות" ובמחזורים המאוחרים אפילו זה לא נכתב עד כדי כך שדברנו עם הרבה אנשים על סליחות יו"כ ולא ידעו בכלל מה זה...) ולא עוד אלא אפילו בין יוצאי קהלות האשכנזים בהונגריה נשאר המנהג בקלישות גדולה, ואפילו בין יוצאי גרמניה מחזיקין המנהג רק למחצה לשליש ולרביע.

 

ואם לחשך אדם לאמר: הלא גדולים וטובים התפללו במנינים שלא אמרו סליחות כלל ולא מחו. תירוץ על זה אפשר למצוא בערוה"ש סי' תר"כ וז"ל: ומה שתמיהני, דהנה הרא"ש שלהי יומא והטור בסי' זה הביאו בשם הגאונים לומר בשחרית ה"פ ויעבור וי"א י"ג פעמים כנגד י"ג מדות וי"א ז"פ ובמוסף ז"פ וכן במנחה עיי"ש, ואנחנו אין מזכירין אפילו פ"א (כנראה שבמקומו לא אמרוהו עוד משא"כ בהונגריה וגרמניה אמרו עד הזמן האחרון אבל קיצרו בו אע"פ שבדפוס הכל היה נדפס אצלם במחזור) ויש שאין להם עיקר ונזהרים בהם וזה שהוא מהגאונים ובהזכרת י"ג מדות ואין נזהרים בהם וזה נצמח הכל מאריכות הניגונים עד שלא נשאר זמן לומר סליחות ואמירת י"ג מדות א"א בלא אמירת סליחות וכבר צווחו גאוני עולם על החזנים אך אין כח בידינו למחות וד' יכפר. עכ"ל.

 

אמנם בכל דבר (הנראה כ)חדש רבים המסתייגים, יש מושכים את ידיהם ממנו, ויש שאפילו מתנגדים לו בדיבור או במעשה, וטענתם צדק בפיהם 'חדש אסור מן התורה' או 'מי אתם לחדש דברים שלא שיערום אבותינו'.

 

והתשובה לכל אלה מבואר, שדבר ברור הוא שלא דבר חדש הוא שלא שערום אבותינו ולא דבר ישן הוא שביטלום חכמי הדורות שהיו אחריהם, אלא מנהג הקיים כיום הזה בין אצל בני אשכנז בין אצל עדות ספרד ותימן, מ"מ אצל הספרדים והתימנים נשאר המנהג במלואו, ואלו אצל בני אשכנז יוצאי קהלות הותיקות בהונגריה ובגרמניה שהם אחזו במנהגים הישנים, נשאר המנהג למחצה לשליש ולרביע, והטעם אינו מפני שמישהו יפקפק על המנהג, שהרי כל הראשונים מביאין אותו ודנין בו כאשר יתבאר, ולא עוד, אלא מי שיעיין במחזורים הישנים, יראה שנדפסו בהם כל הסליחות (י"ג בכל תפלה) בין במחזורים נוסח פולין, בין נוסח אשכנז, בין נוסח ליטא, בין נוסח הונגריה ועוד, אלא פשוט כמו שמבואר בפנים שקיצרו בו מפני חוסר הזמן.

 

א"כ תיבנא לדינא, שדבר פשוט הוא שאם קהלה רוצה להחזיר עטרה ליושנה, ומספקים לעצמם זמן להגיד את כל הסליחות כמנהג אבותינו, תבוא עליהם ברכת טוב.

תגובות
10.   משה (16/09/2010 14:32:54)
9.   יצחק (22/09/2009 23:24:04)
8.   נתן יפה (22/09/2009 23:22:36)
7.   פורדשם (22/09/2009 12:55:38)
6.   מכון מורשת אשכנז (22/09/2009 11:05)
5.   ראש הכולל (22/09/2009 02:02:59)
4.   ראש הכולל (22/09/2009 01:58:39)
3.   שאול (21/09/2009 10:51:02)
2.   יצחק לוקס (20/09/2009 21:44:05)
1.   שאול (11/09/2009 12:27:47)
עוד מענייני יום כיפורים
"קרן והשיב" להשבת חובות נעלמים, 21/09/2015
שיחת חיזוק והכנה ליום כיפור, 5/10/2011
שעוני חול וכוסיות לחולים ביוה"כ, 27/09/2011
דרשת הגאון רבי יעקב הלל שליט"א, 17/09/2010
הנהגות נכונות לפני צום, 15/09/2010
המוקד הטלפוני לשאלות בענייני צום יום הכיפורים, 15/09/2010
סדר קיום מצוות עשה דתשובה לבני תורה, 31/08/2010
ישיבת מחיל אל חיל, 27/09/2009
קבצים תורניים, 25/09/2009
כיצד נצום בקלות, 25/09/2009
Next Page 

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר:  
בסיוע עמותת חינוך וסיוע באהבה מ.ע. 580418440
אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים