שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו


 שעון מעורר

פורטל המרצים
המרצים החרדים המומלצים
לזכר מורשת והנצחת
מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל


פרסום יהודי

עכשיו באתר שטייגן
430 אורחים
ראש השנה

חדש!!! קובץ לאורם - ימים נוראים

25/09/2011

לעיון והורדה לחץ כאן

מכתבם של גדולי ישראל לקבצי לאורם

 

 מה היא העצה שנתן מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א להינצל מהמחלה הנוראה? * כיצד ועל מה ראוי לבקש בתפילות הימים הנוראים? - מדברי מרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א * מה הדרך שנתן מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל לזכות בראש השנה? * מהו הנוסח הקצר להתרת נדרים שכתב מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א בכתב ידו? * כיצד מתאר מרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א את ירידת הדורות בהרגשת אימת הדין?

בימים אלו הופיע ויצא לאור הקובץ הנפלא "לאורם" על ימים נוראים, בו מובאים דברי חיזוק והתעוררות, עובדות ומעשי רב מרבותינו גדולי הדור, מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל, ויבלחט"א מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א ומרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א, הקובץ הודפס על ידי "אגודת לאורם" בלמעלה מעשרת אלפי עותקים, ומופץ חינם בימים אלו בכל היכלי התורה והישיבות ברחבי הארץ.

בראש הקובץ מופיע מכתב ברכה והסכמה שכתב מרן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל, באחד המכתבים האחרונים לחייו, אליו הצטרפו בשעתו יבלחט"א מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א ומרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין שליט"א, ובימים האחרונים צירף את חתימתו מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, אשר באופן נדיר הוסיף בכתב ידו "גם אני מצטרף למצוה גדולה זו".

עורכי הקובץ כותבים בהקדמה "בלב נשבר ודווי נקים מצבה לנשמת רבינו הגדול, יחיד הדור ופלאו, מרן ראש הישיבה רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זיע"א, מכוון דרכה של אגודתנו מעת היווסדה, שעלה בסערה השמימה ביום המר והנמהר כ"ו סיוון תשע"א, אוי! מי ייתן לנו תמורתו, יתומים היינו אין לנו מנחם! אך זאת לנו נחמה בדברי תורתו ומשנתו שהניח אחריו ברכה, שיחות חיזוק והדרכה לבני התורה והישיבות בדרך ילכו בה, ומהם מופיעים גם בקובץ זה כמתכונתו מימים ימימה, יהיו הדברים לעילוי נשמתו הטהורה".

העורכים מוסיפים וכותבים, "שבועות ספורים לפני הסתלקותו עוד זכינו להיכנס אל הקודש פנימה, והרעיף עלינו דברי נועם ותחייה בהוצאת הקובץ השלישי "לאורם" על מתן תורה, ותיאר בהרחבה על הדחקות הנוראה ששררה בישיבות ליטא לפני המלחמה. קבצי "לאורם" היו חביבים אצלו עד לאחת, והסכים עליהם בכתב ידו באחד המכתבים האחרונים לחייו, בפרט בתקופה האחרונה כאשר כבדה עליו הראייה, היה מעיין רבות בקובץ שהודפס באותיות גדולות במיוחד עבורו".

 

מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א נותן את העצה להינצל מהמחלה הנוראה:

נתבונן על המצב עתה ונראה שהוא נורא ואיום, ובפרט החוליים העצומים שיש, המחלה הידועה רחמנא לצלן מתפשטת מאד, ומחלות לב, ואירועי מוח ועוד רבים, ואנו רואים שמי שנגזר עליו מחלה אינו יכול לברוח ממנה, רואים במחלה הידועה גם כשמנתחים ועושים טיפולים ומוציאים את המחלה ממקום אחד, לאחר זמן חוזר רחמנא לצלן במקום אחר, וכך הלאה, אם מנקים במקום זה חוזר ח"ו במקום אחר, ולא יוצאים מזה.

הסיבה היא פשוטה כי מה סיבת המחלות, זה העבירות! ולתקן עבירות יש רק תרופה אחת, והיא עשיית תשובה שלמה! ובלי תשובה מה יועילו הטיפולים והניתוחים. עושים טיפול כזה, טיפול כזה, מה התועלת? אם לא עושים תשובה אמיתית זה לא הולך. [ודאי כל תפילה ומעשים טובים מועילים, אבל בלי תשובה שלמה לא פותרים את שורש המחלה, הכל זה דיחוי לזמן, כדי לצאת לגמרי אי אפשר בלי תשובה שלמה].

מה שצריך לקחת תרופות, זה רק כדי שלא יהיה ניכר שנתרפא על ידי נס, כי אם כשיחזור בתשובה יתרפא מיד בלי כלום, יהיה ניכר הנס, אבל העיקר זה התשובה, רק צריך לעשות משהו להסתיר את הנס. מה הקב"ה רוצה כשנותן כאב ראש, האם רוצה שתיקח אופטלגין? הקב"ה רוצה שתחזור בתשובה, ומה אתה הולך ולוקח אופטלגין. אלא התכלית היא התשובה, רק שלא יהיה נס תיקח גם אופטלגין, אבל לא האופטלגין מרפא.

ואפילו שישנם אנשים שלא עושים תשובה והם בריאים, זה לא קושיא, אדרבה כשמראים מן השמים שצריך לעשות תשובה זה יותר טוב, אחרת הוא חי את ימי חייו ואחר כך הולך לישון... ואז אוי ואבוי לו, אבל על ידי המחלה ייתכן שיעשה תשובה ויינצל. אוי לנו, זה לא פשוט, כל כך הרבה מחלות יש, כל כך הרבה צרות, השם ירחם!

מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין שליט"א מתאר את ירידת הדורות בהרגשת חרדת האלול:

הנה כבר הרבה דורות שיש ירידה בהרגשת חרדת האלול, וכמו שכתב הגרי"ס (אור ישראל מכתב י"ד) "מלפנים כאשר ידעתי כל איש אחזו פלצות מקול הקורא קדוש אלול", רבי ישראל מתאר שבדור שלפניו היה פלצות ופחד בחודש אלול מאימת הדין, ואילו בזמנו "חרדת האלול כמעט נכבתה", ויש רק דרגה קטנה מאד של אימת הדין, כך היה לפני כמאה וחמישים שנה בזמנו של רבי ישראל, עדיין לא נכבתה חרדת האלול לגמרי, והרגישו קצת את אימת הדין.

ושמעתי לפני שנים רבות מאדם שכבר נפטר, כי הוא זוכר מימי צעירותו ברוסיה, לפני יותר ממאה שנה, שאפילו העגלונים שהיו האנשים הפשוטים ביותר, וכל החכמה שלהם היא רק לרתום את הסוס ולהצליף עליו עם השוט, גם הם כשהיו מתקוטטים בחודש אלול, היה האחד גוער בחברו ואומר לו, הרי אלול היום וכיצד אתה מדבר? כך היה מפחיד אותו עם האלול, אפילו העגלון הפשוט ביותר שהיה עם הארץ גמור היה מפחד מאלול, כך היה המציאות בדורות הקודמים.

ועכשיו אמר לי אדם אחד שאינו מבוגר כל כך שהוא זוכר מלפני כמה שנים שהיה מתגורר באחד מערי השדה (קרית גת) והיו שם בעלי בתים ואנשים פשוטים, והרגיש שם את אימת הדין וחרדת האלול, אבל כאן בבני ברק אינו מרגיש את אימת הדין, במקום תורה בקרב בני תורה לא רואים את אימת הדין, עד כדי כך! זה כבר לא "כמעט נכבתה" אלא ממש נכבתה, לא רואים את חרדת האלול, ואמנם מן הסתם יש משהו בלב, אבל אין זה ניכר.

וסיפר לי אדם צעיר שנהיה רב בתל אביב לפני כעשרים שנה, ויש לו שם בית כנסת, והוא אומר שיעורים לבעלי בתים, ויש ביניהם כמה בעלי בתים חשובים יותר מהאחרים, ופעם אחת בחודש אלול הזדמן לו ללכת עם אחד מהם שהיה אדם רציני ותמיד בא לשיעורים, ואמר לו בדרך אגב, הנה עכשיו חודש אלול וצריכים להתחזק, והשיב בעל הבית ואמר לו כי אין לו צורך בשום חיזוק, וכל השנה אצלו היא כמו אלול, שהוא מסודר ומתוכנן עם סדרים כל היום, כך חשב שהוא צדיק... והרב היה מאד מאוכזב ממנו, כי היה בטוח שהוא בן עלייה, ועכשיו ראה שאינו מבין שיש לו במה להתחזק וצריך להתחזק באלול.

מה היא הסיבה לירידת הדורות בהרגשת חרדת האלול? זה לא תלוי בגאונות ולא בצדקות אלא ביראת שמים, וכמו שביאר הגרי"ס שם כי הסיבה לירידת הדורות בהרגשת חרדת האלול היא, "כאשר ספו תמו גדולי היראים אשר חרדתם מאימת המשפט התראה על פניהם ועשתה רושם בלב הסרים אחריהם".

פעם היו גדולי יראה שאימת המשפט הייתה ניכרת על פניהם, וזה היה עושה רושם על אחרים ומשפיע להרגיש את חרדת האלול, אבל היום כבר אין גדולי יראה שישפיעו יראת שמים כמו שהיו פעם, וכדי לקבל יראת שמים צריכים לקבל השפעה על ידי שרואים גדולי יראה, או מעצמו על ידי הלימוד בספרי המוסר, וכיון שאין גדולי יראה נתמעטה היראה, וכבר לא מרגישים את חרדת האלול.

ושמעתי שלפני שנים רבות נסע אדם לאחד מגדולי הצדיקים שהיו באותה תקופה, וחזר משם מלא התפעלות והתרשם מאד ממנו, ושאלו אותו מה ראית שגרם לך להתפעל כל כך ממנו, והשיב כי ראה אצלו שיש ריבונו של עולם, ושאלו אותו וכי לא ידעת זאת עד עכשיו? ואמר להם כי אמנם עד עכשיו ידעתי אך לא ראיתי, וכשהלכתי אצל הצדיק ראיתי בחוש שיש ריבונו של עולם, יש הבדל גדול אם יודעים או שרואים בחוש, וכשרואים את אימת הדין זה משפיע, אך גם כשלא רואים אם נזכרים זה משפיע משהו.

וראיתי בעיני בעלי בתים פשוטים מאד, כאלה שמתפללים שלוש תפילות ביום, ולפעמים מחסירים איזה תפילה וממשיכים כהרגלם, שגם הם היו מרגישים את חרדת האלול ואימת הדין, והיה אחד פקיד בבנק שהיה מקבל קהל בגילוי ראש, וכשהיה עולה לתורה בימים הנוראים היה בוכה מרוב התרגשות, כי נזכר באימת הדין, מפני שלמד בצעירותו בוואלוז'ין אצל הנצי"ב, ושם ראה מה היא אימת הדין, ואפילו שכל השנה כולה היה שוכח מזה, בימים נוראים היה נזכר ומתרגש עד כדי בכייה.

והיום אין בינינו אנשים כאלו שראו גדולי יראה כמו הנצי"ב, וכבר אין במה להיזכר מפני ירידת הדורות, וכל דור שעובר המושפע הוא פחות מן המשפיע, וממילא ההשפעה יורדת, כי מאחר שהמשפיע הוא יותר קטן גם המושפע הוא יותר קטן, ואנחנו רק יודעים שיש יום הדין, וככל שמתבוננים יותר וחושבים על זה, כך מקבלים אימת הדין.

ושמעתי ממרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל שאמר כי העצה הקלה בחודש אלול היא לזכור כל הזמן שעכשיו אלול, שעל ידי זכירת האלול מתעוררים ממילא לכל מה שצריכים, ולא מסיחים דעת מעסק התשובה, כי באלול חושבים פעמיים לפני כל דבר שעושים, וכל אחד מבין שאלול אינו זמן רגיל, ואם לא מסיחים דעת מהמציאות הזאת של אלול, זה נותן הרבה חיזוק וכוחות להתקדם הלאה, ולזכות ביום הדין!

מרן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל: העצה לזכות בדין - כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים

כיצד אפשר לזכות בראש השנה? חז"ל אומרים (שבת קנא, ב) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וביאר המסילת ישרים פרק י"ט שזה פשוט, כי הקב"ה מודד מידה כנגד מידה, ומי שמרחם ועושה חסד עם הבריות, גם הוא בדינו ירחמוהו וימחלו לו עוונותיו בחסד, שהרי מחילה זו דין הוא, כיון שהיא מידה כנגד מידתו, עכ"ד.

והביא על זה מה שאמרו (ר"ה יז, א) למי נושא עוון למי שעובר על פשע, ומובא שם בגמרא שרב הונא בריה דרב יהושע נחלש, ורב פפא בא לקיים ביקור חולים, וכיון שראה שרב הונא עומד למות, אמר לבני משפחתו להכין לו תכריכים, ולבסוף התרפא רב הונא, ורב פפא התבייש לראותו, עד שאמר רב הונא כי באמת כך היה המצב, שהיו צריכים להכין תכריכים, אבל הקב"ה אמר שלא ידקדקו אחריו מפני שהוא מעביר על מידותיו, ולמדנו שהדרך לזכות היא להיות עם מידות טובות ולהעביר על מידותיו, וכל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו.

ומצינו עוד בגמרא (שם יח, א) כי רבה שעסק בתורה חי ארבעים שנים, ואביי שעסק בתורה ובגמילות חסדים חי שישים שנים, והיינו מפני שהיו ממשפחת עלי שלא האריכו ימים, וכמו שהביאה שם הגמרא ממשפחה שהייתה בירושלים שהיו מתיה מתים בני י"ח שנה, באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם שמא ממשפחת עלי אתם, ונתן להם עצה לכו ועסקו בתורה וחיו, והלכו ועסקו בתורה וחיו, והיו קוראים להם משפחת רבן יוחנן על שמו, וכך גם רבה ואביי שהיו מבית עלי, חיו בזכות התורה והחסד. והתוספות שם הקשו כי מדברי הגמרא מבואר שרק אביי עסק בחסד ורבה לא עסק בחסד, והלא מפורש בגמרא (סנהדרין צח, ב) אמר ליה אביי לרבה מר הא תורה הא גמילות חסדים, ותירצו התוספות כי מכל מקום אביי עסק בחסד יותר מרבה.

הבה נחשוב, הרי מדברים כאן על האמורא הקדוש רבה, ראשונים כמלאכי השרת! ואם אמרו שרבה עסק בחסד בוודאי שזה היה בשלמות, ומה שפירשו התוספות שאביי עסק יותר ממנו, צריכים פשוט להבין ולפרש שזה היה בדקות מן הדקות של הלב, ולא שעסק אביי יותר ממנו בכמות אלא באיכות, ולמרות שאין לנו מושג עד כמה יכול להיות עוד יותר מרבה, בכל זאת אותו המעט שבמעט לכאורה זה מרחק כל כך גדול, עד שהגמרא אומרת שרבה שעסק בתורה חי ארבעים שנים ואביי שעסק בתורה ובגמילות חסדים חי שישים שנים! יש לנו מושג עד כמה שיש מרחקים בקיום עבודת הבורא ית' ועד כמה שזה קובע, למרות שקשה לדעת ולהגיד דברים ברורים על זה. ועל כל פנים רואים מדברי הגמרא את היסוד שהביא המסילת ישרים שכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, ולמי נושא עוון למי שעובר על פשע.

ציבור שנמצאים במקום אחד כמה וכמה יכולים ממש באופן קל לקיים את זה, לקיים ברוחניות על ידי שידבר בלימוד, לדבר בהסברת פנים, לרצות להבין את השני, לא לחפש את הניצחון אלא לחפש את האמת, וכך גם בחסד אם רואים על אחד שהוא לא כל כך מרוצה ולא כל כך שמח, צריכים לעודד אותו ולשוחח איתו ולהראות לו עד כמה שהוא בעל מעלה, וכהנה וכהנה. ועיקר העיקרים שכל מעלה ומעלה שזוכים בימים הקדושים האלו, צריכים להשתדל שיישאר המשך על כל השנה ועל כל החיים. והתפילות צריכות להיות בשביל כלל ישראל, תפילות על מה שהקב"ה משתתף בצערן של ישראל, תפילות על המשפחה, ותפילה שהקב"ה ירחם על כלל ישראל ויביא במהרה בימינו את הגאולה השלמה.

עצות והדרכות מעשיות לתפילות הימים הנוראים, מדברי מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין שליט"א:

יש רבים שמודאגים על מצבם ובאים להתייעץ לפני הימים הנוראים מה לעשות וכיצד להתחזק, ומעשה שהיה בשנים האחרונות באברך שבא והתאונן על עצמו שהוא מרגיש בעצמו ירידה, כי בכל השנים בימים הנוראים היה בוכה בתפילות, והרגיש היטב את מה שהוא אומר בתפילה עד שהיה מתעורר לבכייה, ולא היה צריך לזה השתדלות אלא היה בוכה ממילא ללא שום מאמץ, ועכשיו זה כמה שנים שלבו נעשה לב האבן ואינו בוכה בתפילה, ולמרות שהוא משתדל ומנסה לבכות זה לא עולה בידו, והוא מודאג וחושש מה קרה לו, ומדוע אינו מצליח לבכות?

והתייעץ בזה עם אחד שמבין, והלה הסביר לו בדברים נכונים כי טבע האדם ששרוי במתח שאינו יכול לבכות, ומרוב שהוא מתוח וטרוד כיצד לבכות וחושב שאם לא יבכה לא יהיה לו ראש השנה, מחמת זה הוא מאבד את העשתונות ואת ההרגשים והלב נסתם ונעשה קשוח, והיצר הרע מפתה אותו להתאמץ לבכות, כי כשהוא בוכה הוא מרגיש שבזה הוא צדיק, וכשהוא לא מצליח לבכות הוא לא רואה את צדקותו, ומה שהוא משתדל זה לא לשם שמים, אלא כדי להרגיש את חשיבותו.

והעצה היא להתפלל בפשטות כמו שילד קטן מתפלל, ולכוון רק את פירוש המילים הפשוט, כמו שכתב המשנה ברורה (צח, א) "ואל יכוון האדם בשמות וייחודים רק יתפלל כפשוטו להבין הדברים בכוונת הלב וכו', ובתשובת רש"ל העיד על הר"ש שאמר אחרי שלמד סתרי הקבלה שהוא מתפלל כתינוק בן יומו", וידוע שרבים מגדולי ישראל לא היו מאריכים בתפילתם, כי צריך רק להבין את פירוש המילים הפשוט כדי שהמחשבה תהיה ברציפות, וכשמבינים את פירוש המילים ממילא אפשר להרגיש את התפילה.

ובאמת סיפר לי אותו אברך שקיבל את העצה שאמרו לו, והתחיל להתפלל כמו ילד קטן עם כוונת פירוש המילים הפשוט, ובכה באותה שנה יותר מכל השנים! מפני שתפילתו הייתה זכה וטבעית ללא מאמצים, וכיון שהתפלל בצורה טבעית בלי מתח, הרגש מתפרץ ממילא, לכן בכה יותר מכל השנים.

והנה עיקר הבקשות בתפילות ראש השנה הם על מלכות שמים, שכולם יהיו משועבדים למלכות שמים, וכפי שאנו מבקשים בשמונה עשרה "ובכן תן פחדך השם אלוקינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים", ובאמת כתוב שבראש השנה אין לבקש בקשות פרטיות על עצמו, וכן בקשת סליחה ומחילה מזכירים רק באבינו מלכנו ולא בתוך התפילה, וכל הבקשות בשמונה עשרה הם על מלכות שמים והתגלות כבודו ית'.

אבל כבר אמר הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל כי אנו בדורנו לא שייכים למדרגה הזאת, וכי אדם אינו דואג לעצמו? האם אכפת לו רק מכבוד שמים? וכי לא אכפת לו מפרנסה ובריאות? הרי כל אחד אכפת לו והוא רוצה גם את צרכי עצמו, ואם יעמוד ויבקש רק על כבוד שמים זהו שקר ואינו אמת, לכן מותר לנו לבקש באבינו מלכנו על פרנסה ועל חיים טובים, כי בוודאי אנו רוצים גם את הפרנסה.

ומעשה שהיה באיזה מקום, שהגיע לשם אחד וראה כי כשאומרים אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך הם מבקשים בכוונה ובהתרגשות גדולה מאד, ואחר כך כשהגיעו לאבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה לא התרגשו כלל, והתפעל מאד מזה שהם דואגים על תשובה ורוצים רוחניות יותר מגשמיות, עד שבא אדם פיקח והעמיד אותו על טעותו, כי על תשובה הם מבקשים בכוונה גדולה מפני שהם יודעים שיש להם על מה לחזור בתשובה, אבל על פרנסה הם לא דואגים ובטוחים שיהיה להם פרנסה כמו בשנה שעברה, אך מי שהוא בעל אמונה יודע שגם על פרנסה ובריאות צריך לפחד, כי הכל בידי שמים ומי יודע מה יהיה, לכן צריך לבקש גם על זה.

ברם יש עצה אחת כיצד לבקש, וכפי ששמעתי פעם כי רבנית גדולה שהייתה באמריקה כתבה מכתב לבניה כאן בארץ, שבראש השנה יבקשו בתפילתם בעיקר על כלל ישראל, הנה זה לא כל כך קשה לבקש שיהיה טוב לכולם ולא רק לו, ובהרבה מקומות מזכירים בלשון רבים כגון 'כתבנו בספר פרנסה וכלכלה', וצריך לחשוב על הכלל שלכולם יהיה פרנסה וכלכלה ולא רק על הפרט, וכשאדם מבקש על הכלל, ממילא יהיה גם לו, שהוא ביחד עם כולם.

מדברי מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א - מעלת הויתור הזכות לראש השנה:

כמה גדולה מעלת הויתור, ומה האדם זוכה עבור זה, יש ללמוד מהמעשה עם רב הונא בריה דרב יהושע שנקנסה עליו מיתה ונטה עד שערי מוות ולבסוף הבריא, אמר הקב"ה הואיל ולא מוקים במיליה לא תקומו בהדיה, כיון שבחייו לא העמיד על מידותיו גם בדין שמים לא דקדקו אחריו (ר"ה י"ז א').

ומבואר כמה גדולה מעלת הויתור ומה זוכים על ידי זה, להינצל ממיתה שנגזרה עליו! ובפרט בימים אלו קודם יום הדין שכל אחד רוצה לזכות לחיים, כמה ראוי להשתדל מאד, לוותר ולוותר, ואין לשער כמה אפשר לזכות על ידי זה.

ובאמת אנשים מתנהגים ללא דעת ושכל ואינם מסוגלים לוותר לחבריהם, ועבור מה מתקוטטים? על כלום, על שום דבר! אפילו אם בסוף ירוויחו אלף דולר, נו, מה יש מזה, וכי בעבור כך היה שווה המריבה ולא לוותר?

בכל העניין של עביד איניש דינא לנפשיה רואים את המידות של האדם, ובשביל פרוטה אחת יכול לאבד אבר לחברו, ואף לסמא את עינו, והכל בשביל פרוטה אחת! וכך הוא לעניין הכבוד, אדם מוכן לעשות הכל בשביל הכבוד, כך הוא האדם מתבזה בשביל מעט כבוד, כולם חושבים על הכבוד שלהם בעולם הזה, הלוואי שכך היו דואגים לכבוד שלהם בעולם הבא, והיו מתנהגים אחרת לגמרי.

לנו יש ביקורת על הכהנים הגדולים של זמן בית שני שמסרו עצמם למות ושלא להוציא את שנתם עבור כבוד של פעם אחת לשמש בכהונה גדולה בעבודת יום הכיפורים (עיין בגמ' יומא ט' א'), אבל האמת שגם אנחנו קוברים עצמנו בשביל כבוד, ללא כבוד אנשים היו חיים במנוחת הנפש.

מרן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל מתאר את ימי הסליחות בדורות עברו:

זכורני מקטנותי שהלכתי עם אבי ז"ל לסליחות, החושך יכסה ארץ, ובשעה לא רגילה להשכמה, איזה רגש היה לי לראות שזה זמן לא רגיל, כפי דעתו של תינוק. אבל תינוק גם כן ראה שזה זמן אחר מכל השנה, יראת השם הייתה מרחפת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.

כיצד היה נראה הערב לפני סליחות, בשנים קודמות. המוכיח שבא לפתוח מעט את לבות בני ישראל, הרי ראו פחד השם, כמה נקל היה לו, בזיק אחד, בניצוץ אחד, בניצוץ קל של דברי פיו, כבר היה נוגע בעומק הלבבות והיה ללהבה, ומה נאמר ומה נדבר עתה...

סיפר לי בעל העובדה, שבימי בחרותו נסע ממקום לימודו לימי האלול לישיבת מיר, כדי להיות בימים קדושים אלו במקום הקדוש הזה, לאחר יום כיפור כשעמד לנסוע בחזרה למקומו נכנס להיפרד מהמשגיח רבי ירוחם זצ"ל, אמר לו רבי ירוחם: "דע לך! כל דבר שאדם השיג - צריך מסגרת בשביל לשומרו, המסגרת של תורה היא מוסר!".

כשנשאל מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל במה צריך להתחזק, ומה על היחיד לקבל על עצמו לעשות כדי לשפר דרכיו, והשיב: לב יודע מרת נפשו, וכל אחד יודע במה הוא צריך להתחזק. יותר טוב שאדם המכיר עצמו ונבכי נפשו יקבע מה הוא צריך לקבל על עצמו.

והוסיף כי גם רבו הגה"צ רבי לייב חסמן זצ"ל, היה אומר שעל כל אחד לבדוק ולבחור לעצמו במה להתחזק, וכי אינו יכול להגיד לאחרים איזו קבלה פרטית ומיוחדת לקבל.

מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין שליט"א: יש יותר ניסיונות בזמנים של קדושה

עכשיו אנחנו נמצאים בחודש אלול, שהוא זמן של ימי רצון וסייעתא דשמיא, וידוע כי תמיד בימים שיש בהם השפעה של קדושה יש יותר ניסיונות, כמו ימים טובים וחול המועד שהם זמן של קדושה, וכתוב בירושלמי (הובא במשנה ברורה תקל, ב) "כלום אסור לעשות מלאכה בחולו של מועד אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ויגעים בתורה ועכשיו אוכלים ושותים ופוחזים", שהימים הטובים ניתנו כדי לעסוק בהם בתורה, אבל יש רבים שמתוך שמחת יום טוב הם פורקים עול תורה, וצריכים לדעת כי המטרה היא שמחה של מצוה, לשמוח במצוות היום, ועל כל פנים כך היא המציאות, שבזמנים של קדושה יש יותר ניסיונות.

וכן שבת שהוא יום של קדושה ויש בו השפעה לתיקון כל המעשים בשבוע שעבר ולהצלחה בשבוע הבא, לכן יש רבים שדווקא ביום השבת קשה להם יותר להתגבר על ביטול תורה, ויש כל מיני יצרי הרע מיוחדים לשבת כמו עיתונים של דברי בטלה שיוצאים "לכבוד שבת", איני רוצה לפרט עד כמה הם גרועים, אבל כך המציאות, מפני קדושת השבת יש בה יותר ניסיונות של ביטול תורה.

והחכם עיניו בראשו לחפש עצות כיצד לנצל את הזמן המסוגל שלא יעבור בבטלה, ושמעתי פעם ממלמד אחד בחיידר שסיפר לי על תלמידיו שהם לומדים שמונה עשרה שעות בימי שישי ושבת, ילדים צעירים בכיתה ז' למדו שמונה עשרה שעות במשך שישי ושבת! בלי סיגופים ובלי מאמצים מיוחדים, עם סעודת שבת וזמירות של שבת, זה שייך! ויחד עם זה היה להם מספיק זמן לכל צרכי גופם.

וכך גם בחודש אלול שהימים הם ימי רצון, זה לעומת זה עשה האלוקים ויש בהם ניסיונות יותר מכל השנה, כי בלא ניסיונות אין הצלחה, ותפקיד האדם הוא לעמוד בניסיונות, וידוע כי ציבור של בני תורה הם כמו אדם גדול, ואמרו חז"ל (סוכה נב, א) כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו, והיינו מפני שמי שגדול מחברו יש לו כוחות יותר גדולים, והניסיונות הפשוטים אינם קשים עבורו, לכן יצרו גדול ומעמידים אותו מן השמים בפני ניסיונות יותר קשים שצריך לעמוד בהם.

נוסח התרת נדרים הקצר לערב ראש השנה

ממרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן לייב שטינמן שליט"א

 

מתחרט אני על כל הנדרים ושבועות וכן כל מנהג טוב שנהגתי ולא אמרתי שיהא בלא נדר ואם הייתי יודע שאתחרט לא הייתי נודר או נשבע ובמנהג טוב הייתי מתנה שיהיה בלי נדר ומבקש שתתירו לי את כולם

עוד מענייני ראש השנה
אופן בדיקת ה"סימנא טבא" לראש השנה תשע"ז, 20/09/2016
מהלכות הימים הנוראים וחג הסוכות ה'תשע"ז, 25/08/2015
תשובת הרי"ף מכתב יד על יום הדין, 18/09/2012
פירוש התפלה מספר אבודרהם תפילת ר"ה, 17/09/2012
ערב ראש השנה, 12/09/2012
לקראת ראש השנה תשע"ב, 27/09/2011
ראש השנה והעקידה, 27/09/2011
חדש ובלעדי לשטייגן! משניות מסכת ראש השנה דיגיטלי, 25/09/2011
יוזמה שהתרחבה לבלי הכר - עשיית התשובה בדרך הקלה, 25/09/2011
חדש!!! קובץ לאורם - ימים נוראים, 25/09/2011
Next Page 

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר:  
בסיוע עמותת חינוך וסיוע באהבה מ.ע. 580418440
אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים