שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו


 שעון מעורר

פורטל המרצים
המרצים החרדים המומלצים
לזכר מורשת והנצחת
מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל


פרסום יהודי

עכשיו באתר שטייגן
418 אורחים
ראש השנה

ערב ראש השנה

12/09/2012

תחנונים בערב ר"ה ויוה"כ

במאמר שלפנינו נביא בעז"ה מקצת שבמקצת מדברי חז"ל בענין התפילה בקברים בכלל ובקברי צדיקים בפרט. והשייכות של ענין זה לערב ראש השנה וערב יום הכיפורים.

איתא בגמ' סוטה (לד' ע"ב), עה"פ (במדבר יג' כב') 'ויעלו בנגב ויבא עד חברון וגו'. אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים וכו'.

ובגמ' תענית (טז'.) אמרינן שבתענית על עצירת גשמים יוצאין לבית הקברות, ומבוא' מבוא' למה יוצאין לבית הקברות, פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חנינא חד אמר הרי אנו חשובים לפניך כמתים, וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים. פי' ואין אנו מבקשים מהמתים שיבקשו עלינו רחמים, אלא מודיעים אנו למתים את צערינו כדי שיצטערו יחד איתנו והם מעצמם יבקשו רחמים עלינו. ובתוס' שם כתבו: מכאן נוהגין בכל מקום לילך לבית  הקברות ב-ט' באב שהרי ט"ב הוי תענית צבור כמו שהיו עושין מפני הגשמים. וכך כתב הרמ"א בהלכות תשעה באב (תקנט' י'), ועי"ש במ"ב.

ועוד אמרי' בגמ' (שם כג'): רב מני בריה [בנו של רבי יונה] הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה [היו מצערים אותו אנשי בית הנשיא] אישתטח על קברא דאבוה [השתטח רבי מני על קבר אביו] אמר ליה [לרבי יונה אביו] אבא אבא הנו מצערי לי [אנשים אלה מבית הנשיא מצערים אותי]. יומא חד הוו קא חלפי התם [יום אחד עברו שם מעל מערת הקבורה של רבי יונה אנשי בית הנשיא] אינקט כרעא דסוסוותייהו [נדבקו רגלי הסוסים  שלהם בקרקע שמעל מערת הקבורה בדרך נס ולא יכלו לזוז] עד דקבילו עלייהו דלא קא מצערו ליה [עד שקבלו על עצמם ששוב לא יצערו את רבי מני].

בילקוט מעם לועז (פרשת וישב) כתב, שהישמעלים לקחו את יוסף מצרימה ועברו בדרך הכפר הנקרא אפרת היא בית לחם רץ יוסף לקבר אמו והשתטח על יד הקבר בצער גדול והיה בוכה מר, אמר: אמי מורתי התעוררי וראי בנך היקר שמכרו אותו לעבד ואין מי שירחם עליו, קומי אמי ובקשי צדק מן השמים, למה אירע לי כדבר הזה להרחיקני מאבי ומכל משפחתי ולמוכרני בידי רוצחים שמכים אותי כמו כלב. וכ"כ בכה על הקבר עד ששמע קול עדין יוצא מתחת הקבר ואומר: בני יוסף, ראיתי צערך ושמעתי קול בכייך, והרבה צער יש לי שאני רואה אותך בכך, אבל דע בני שהסבלנות היא מדה טובה מאוד בעולם הזה. ואני מבטיחך שהקב"ה יהיה עמך ולא יגיע לך כל רע, ועי"ש.

בספר חסידים לרבנו יהודה החסיד (סי' תנ') כתב: הנאה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם ומבקשין על נשמתן טובה ומטיבין להם באותו עולם, וגם כשמבקשים מהם הם מתפללים על החיים. וכלב בן יפונה נשתטח על קברי אבות. ועי"ש.

כתב הרמ"א (תקפא' ד') בהלכות ערב ראש השנה: ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות ונותנים שם צדקה לעניים (עי' בשו"ע בסעי' ב' ובסי' תקעט' סעי' ג'). וביאר הטעם במ"ב (ס"ק כז'), לפי דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפלה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים [והטעם מפני שקרוב הדבר שיהיה בכלל דורש אל המתים. ובסדר מענה לשון יש תפלות מה שאומרים על הקברים. משמע קצת שמבקשים מאת הנפש שימליץ טוב בעדינו. וכ"כ בשל"ה למה אנו משתטחים על קברי מתים כדי שיבקשו המתים רחמים עלינו. (כי המבקש רחמים שם מעורר נפש המת להרבות תחינות עבורו - ספרים ישנים) - אלף המגן סי' תקפא' ס"ק קיג']. אך יבקש מהשם יתברך שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. ויקיף הקברות ויתן צדקה קודם שיאמר התחנות. ואין לילך על קבר אחד ב' פעמים ביום אחד. וכן כתב הרמ"א לגבי ערב יום כפור (סי' תרה' א') וז"ל: ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה. ועי' במ"ב, ובסדור בית יעקב, וע"ע בספר נוהג כצאן יוסף עמ' רעו'.

בס' לקט יושר (עמ' 116) הביא, שבעל התרומת הדשן תיקן נוסח תפילה לאומרה בבית הקברות לערב ר"ה ולערב יוה"כ, ע"ש.

ובמטה אפרים (סי' תקפא' נ') כתב, גם נוהגִין לילך בערב ראשׁ השּנה אחר תפלת שחרית על הקברות להשתטח על קברי הצּדיקים. ויש שמקיפים הקברות ונוֹתנין שם צדקה לעניים ומרבים תחנונים לעורר הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. וגם מתוך שהוא מקום קבורת הצדיקים המקום קדוש וטהור והתפלה מקבלת ביותר בהיותה על אדמת קדש.

כתב בספר חיי אדם (קלח' ה'): ערב ראש השנה הוא יום האחרון מן השנה, וקבלו חז"ל שכל העושה תשובה יום א' בשנה חשוב כאילו שב כל השנה, ולכן נהגו שכולם מתענים ומשכימים הרבה קודם היום ומרבים בסליחות ובוידוים. ויש נוהגין עוד לילך על הקברות וכו'. ומרבים שם בצדקות ובתחנונים. וישים כל אדם על לבו לשוב בכל לבו, ע"ש. ויש עוד להאריך בזה הענין ומקוצר היריעה קיצרנו. (פורסם במורשה)

 

תגובות
1.   
יישר כח, שנה טובה
שלמה (13/09/2012 14:38:56)
עוד מענייני ראש השנה
אופן בדיקת ה"סימנא טבא" לראש השנה תשע"ז, 20/09/2016
מהלכות הימים הנוראים וחג הסוכות ה'תשע"ז, 25/08/2015
תשובת הרי"ף מכתב יד על יום הדין, 18/09/2012
פירוש התפלה מספר אבודרהם תפילת ר"ה, 17/09/2012
ערב ראש השנה, 12/09/2012
לקראת ראש השנה תשע"ב, 27/09/2011
ראש השנה והעקידה, 27/09/2011
חדש ובלעדי לשטייגן! משניות מסכת ראש השנה דיגיטלי, 25/09/2011
יוזמה שהתרחבה לבלי הכר - עשיית התשובה בדרך הקלה, 25/09/2011
חדש!!! קובץ לאורם - ימים נוראים, 25/09/2011
Next Page 

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר:  
בסיוע עמותת חינוך וסיוע באהבה מ.ע. 580418440
אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים