שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו
עכשיו באתר שטייגן
358 אורחים
אלול

שופר בחודש אלול

8/08/2013

תקעו בחודש שופר

כתב הטור (סי' תקפא'): תניא בפרקי דרבי אליעזר, בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ז, והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר (תהלים ט"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בראש חודש אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה.

כתב הלבוש (תקפא'): מנהג לתקוע מר"ח אלול בכל בוקר אחר התפילה וכו', והטעם בר"ח תוקעין, משום שבו עלה משה רבינו ע"ה להר סיני לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר וכו' לכן אנו תוקעין ג"כ כדי למנוע העם מחטא ועון כיון שעכשיו מתקרב הזמן של יום הדין שהקב"ה יושב בר"ה ודן כל העולם כולו והרי הוא בעבור שיסורו מרע וכו' ואח"כ כיון שהתחיל משום סור מרע תוקעין ג"כ כל החודש שיעשו טוב, וסמך לדבר תקעו בחודש שופר משמע שיתקעו חודש שלם והוא כדי לעורר העם שישו תשובה על הראשונות ויהיו גם חרדים על דבר ה' לעשות להבא להיותם חרדים על דברו, כי קול שופר מחריד ומעורר, שנאמר אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו. מלשון וחרד על דברי שהוא חרד לעשות מצוה יותר מבשאר ימות השנה. והטעם שמזכירין ליום הדין שנא' ביום ההוא יתקע בשופר גדול. ועוד כדי לערבב השטן שלא ידע מתי יום ראש השנה ויקטרג. ועוד שע"י קול השופר הוא מתערב לפי שזוכר גם יום דינו, וע"ש מה שכתב עוד בזה הענין.

כתב השל"ה (מס' ר"ה): וכל אדם יתעורר מאוד בהתקיעות של ראש חודש אלול, שהיה שלא יטעו עוד לחטוא, גם האדם יתעורר ויזכור בחטאיו ועוונותיו ופשעיו, ויעשה מוסכם חזק נאמן וקיים שלא יטעה עוד ולא ישוב לכסלה, ומודה ועוזב ירוחם. אחר כך בתקיעות בכל יום ויום יקיים אם יתקע שופר בעיר, ויהיה חרד לעורר בתשובה ויתקן כל המעוות לעשות תשובה על כל ענין וענין. כי השופר מורה על התשובה, כענין שכתב הרמב"ם בשופר של ראש השנה (פרק ג' מהלכות תשובה ה"ד) זה לשונו, אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה. ויהיו דברים אלה נמשכים למה שאמרו בירושלמי (דר"ה) וזה לשונו, הך בר נש דדמיך בריש שתא ועוסקים בדיניה לעיל מורה עצלה, דכתיב מה לך כי נרדם. ונראה דלאו דוקא ישן ממש, אלא אפילו ער ויושב בטל ואינו מבקש על נפשו בתפלה ובתחנונים ישן מקרי, ואדם מועד לעולם בין ער בין ישן, אם אינו עוסק בתורה ובמעשים טובים. התעוררות הזה יתעורר בכל יום מימי אלול בתקיעת השופר.   

ובאלף למגן (תקפא' יא') כתב: ועל דרך המוסר, טעם התקיעות לעורר לב העם ולהחריד לבותם שיעוררו לבותם לתשובה, כי כן הוא טבע של קול השופר להחריד כמו שכתוב (עמוס ג' ו') אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. ומתחילין לתקוע בראש חודש שלשים יום קודם ראש השנה, כי הוא דמיון לבעל חוב שנותנים לו זמן בבית דין שלשים יום למצוא כדי גאולתו כדי להפטר מנוגשיו, כמו כן נותנים לאיש הישראלי זמן להכין את עצמו שלשים יום קודם יום הדין בתשובה ותפלה וצדקה כדי לתקן מה שפגם ובמה הוציא פרטי ימים והעיתים ורגעים, כי עיקר כוונת הבורא ב"ה במה שברא הימים והעיתים והרגעים הוא כדי לעבדו אותו.

ממתי ומתי ועד מתי תוקעין

הרמ"א (שם) כתב: מנהג בני אשכנז מראש חדש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית. ובספר מטה אפרים (סי' תקפ"א ז') כתב: מראש חודש אלול ואילך תוקעים בכל יום אחר גמר התפילה תשר"ת וכו' ומתחילים לתקוע מיום שני של ראש חודש, ויש נוהגין להתחיל לתקוע ביום ראשון של ראש חודש. ויש שתוקעין ג"כ אחר תפילת ערבית, ולא שמעתי נוהגין כן במדינתנו, ותוקעין כל ימי החול של החודש מלבד בערב ראש השנה שאין תוקעין בו כלל וכו' (עי' שו"ע סי' תקפא' סעי' ג'). ובמקומות שנוהגין לתקוע ערבית אין להם לתקוע בליל שלפני ראש השנה (עי' מ"ב ס"ק ג'). אמנם בספר אליהו רבה (ס"ק ג') כתב, שבפראג היה המנהג לתקוע גם לאחר תפילת ערבית, ע"ש. וכתב באלף למטה (תקפא' ח'), דמשמע שתוקעין בתפילת ערבית גם במוצאי שבת, מ"מ צריך לתקוע מי שכבר הבדיל וכו', ונראה שאין להתחיל ולתקוע בליל ראש חודש דהא עליית משה היתה בהשכמה, וכ"כ בליקוטי מהרי"ל. בדרכי משה (סי' תקפא') כתב: ובמנהגים של מה"ר אייזיק טירנא (מנהגי סליחות עמ' פו') כתב, מנהג לתקוע מר"ח אלול עד ער"ה שהוא זכור ברית ומפסיקין לתקוע וחוזרין לתקוע בר"ה וזהו שלשים יום, וסמך לדבר (תהלים פא' ד') תקעו בחודש שופר, דמשמע חודש שלם שהוא ל' יום והכל כדי לערבב השטן שלא יידע מתי ר"ה וכו' ובהגה' מהר"א כתב, שיש נוהגין להפסיק לתקוע שלשה ימים קודם ר"ה, עכ"ל. אבל המנהג כדברי מה"ר אייזיק טירנא, ע"ש.  

 

(פורסם במורשה)

תגובות
1.   
יישר כח
שלמה (9/08/2013 17:21:37)
עוד מענייני חודש אלול
תענית דבור – 'אלול', 13/08/2013
שופר בחודש אלול, 8/08/2013
אגרת שנה טובה, 28/08/2012
תהלים - בחודש אלול ובימים הנוראים, 27/08/2012
שבת מברכים חודש אלול, 23/08/2011
ה' אורי וישעי - על מזמור כ"ז בתהילים, 5/08/2011
אני לדודי ודודי לי, 7/09/2010
'אלול' בממלכת טלז, 30/08/2010
עשירי קודש , 12/08/2010
הלא כה דברי כאש, 11/08/2010
Next Page 
בניית אתרים בניית אתרים