שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו


 שעון מעורר

פורטל המרצים
המרצים החרדים המומלצים
לזכר מורשת והנצחת
מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל


פרסום יהודי

עכשיו באתר שטייגן
442 אורחים
פרפראות

לא ' א ה ב ת י '

חידושים לפרשת משפטים מאת הגאון רבי יחיא אלשיך שליט"א באדיבות מכון כנפי יונה - לעריכת ספרים תורניים.
12/02/2010

ואלה המשפטים - כי תקנה עבד עברי [שמות כא, א-ב.]

 

מדוע נפתחה פרשת המשפטים בדיני עבד עברי ? כלום לא היה ראוי לכבד בפתיחה, את 'מצות פריעת בעל חוב' , או שמא את 'אבות נזיקין'.

או אולי לכל הפחות, דיני גניבה - שהרי מהם הגיע הגנב לעבדות!

 

ואם אמור יאמר העבד . . . לא אצא חפשי ! - ורצע אדוניו את אזנו במרצע.

אמר רבי יוחנן בן זכאי: אזן זאת, ששמעה על הר סיני - 'לא תגנוב'! והלך וגנב, תרצע. ואם מוכר עצמו: אזן זאת, ששמעה על הר סיני - 'כי לי בני ישראל עבדים', והלך וקנה אדון לעצמו, תרצע. [רש"י ].

קשיא, מי דחקו לרש"י לומר - 'אוזן ששמעה בסיני לא תגנוב וכו', ולא קאמר - 'אוזן ששמעה בסיני 'כי לי בני ישראל עבדים' ולא עבדים לעבדים', והוא, 'קנה אדון לעצמו'. שהרי יכול לצאת ואינו יוצא, ובזה קנה אדון לעצמו. והשתא היה מתורץ הכל - הא דנרצע בסוף שש, כי זה נקרא 'קנה אדון לעצמו' כיון שהיה יכול לצאת. אבל בתחלת שש, אם נמכר מפני גנבתו, לא קנה אדון לעצמו.

ואף מוכר עצמו, כיון שמכר עצמו מפני דוחקו, אין זה קונה אדון לעצמו. רק, כשאינו יוצא בשש. [גור אריה]

*   *   *

 

ברחוב הומה, סמוך למרכז העיירה - נצבה שורת חלונות מבהיקים. מאחוריהם, על מדפי זכוכית מצוחצחים - צלוחיות ובקבוקונים בגדלים וגוונים שונים. בחוץ, ממעל, הכריז השילוט - 'סממן-סנטר' ובפי כל, 'סממנטר'. אולם, השילוט מיותר היה, שכן, די לעבור בקרבת מקום, והניחוחות ימשכוך בחבליהם הבלתי נראים, אל תוך החנות. הלא - 'ריחא מלתא היא '.

 

בפתח, על המרצפות הבוהקות , בנעלים מצוחצחות ומכנסים מגוהצים - ניצב הבשם, בחולצה מעומלנת, מעונב ב'יוקרתית' האחרונה.  - אשרי, מי שאומנותו בשם...

*.

 

בקר חרפי.

בסמטא מאחור, חונה משאית גדולה. ממנה נפרקים בזה אחר זה, ארגזים מדיפי צחנה. חביות ענק מלאות סיד, נגררות אל האולם הריק, ולתוכן - מושלכים עורות לעיבוד.

דא עקא , שהריחות הנוראים ממחישים - כי הקיר המפריד בין החנויות, הוא גם, קיר משותף . . .

 

אסטניס הוא הבשם, אך סבלו האישי, עדיין לא הצליח לחדור לתודעתו, כי מוטרד הוא ביותר - הן עתה, בבליל הריחות, כל מרכולתו, נפגם ריחה. ציבור לקוחותיו, בוודאי ידיר רגליו מסביבתו.

יום ריק ועוד יום יבש, החסכונות מידלדלים, והחובות תופחים. סחורה אינה יוצאת, וחדשה לא תוכל להכנס. ובלית ברירה - נסגרה הדלת, הוגפו התריסים. וממעל, נתלה שלט חדש - ל מ כ י ר ה !.

 

לא עברו רגעים, ובפתח מופיע , השכן מאחור. בחלוקו המגואל, בסינרו המצחין, ובמגפיו המטונפות.  ובחיוך מחוף לחוף, מציע במרץ - בא ידידי, נהיה שותפים. נפרוץ את הקיר, נגדיל את העסק.

 

והבשם, מעקם אפו בסלידה. אינו מסוגל כלל - לחשוב על הריח. לעבוד יחדיו - בכלל לא בא בחשבון.

 

אך עד מהרה, הבין שאין ברירה. שהרי מי יקנה חנות, שהריחות מרחיקים ממנה, כל עסקה אפשרית.

 

הידק היטב את אפו בשתי אצבעותיו, ופנה אל הסימטה. ברצוני שבוע נסיון, להתחבר לרעיון.

 

וכך הפשיל שרוולים, חגר סינר, נעל מגפיים. בוחש הוא בסיד, כשפניו מתעוותות בבחילה.

*

 

שבוע עבר ועוד חודש חלף, צרור החסכונות , תפח וגדל. עוד מעט, אומרת אשת החיל, תוכל לרכוש מתחם, במרכז העסקים העירוני. שם לבטח לא תפגוש, בבית מלאכה לעיבוד עורות.

 

אח, עונה הבשם בדימוס. אינני יכול לסבול, את אותם רכרוכיים, שאינם מסוגלים - לשאוף אויר טבעי.  . .

 

- אוי לו, למי שאומנותו בורסקי.

*  *  *

ארבעה אבות נזיקין - השור והבור והמבעה וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה,  ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק.

 

תחילת כל - ה"בור". לרוץ ללא שימת לב, להנגף בכל מכשול מזדמן. וכשהרגלים מועדות, ונשחקו המעצורים - תבא  ה"אש" - כל רוח מצויה, תהדפנו, תשאנו, לרוח היום, ולרוח המחר. אחריה - ה"רגל" - ההרגל, כח ההזק הוטבע בו, להנזק 'בדרך הילוכו'. אחריה - "שן" - כבר יש הנאה מהנזקים. ולבסוף - "קרן" - הכוונה, לא תבושש מלבא. תחילתה - 'תמות' - 'סוף מעשה' בלבד, כוונה ללא הרגל. אך עד מהרה, תהא 'במחשבה תחילה'. ו-"הצד השוה שבהן", שדרכן להזיק, ושמירתן עליך. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק, במיטב הארץ !

 

שים לבך - לא להתרגל למצב ה'תמות'. כי גם בחצי נזק יש מהלכים: או קנסא , ללמדנו 'שמירה'. או ממונא , לשלם בדין. וגם חנינה זו מחצי תשלומין, אינה מבטיחה, שהנזק לא יתייחס אל המזיק בשלמותו.

 

ודע - אבות מכלל דאיכא תולדות, ותולדותיהן כיוצא בהן. נזקי אחרים, נזקי עצמו, ואידך, זיל גמור.

*  *  *

 

ואין לאדם בעולם יותר קשה עליו, מהיותו ברשות אדם כמוהו. [אבן עזרא]

 

- מצוקתך הכריעתך, או שמא, חמדת הממון סימאה עיניך - ונכשלת בגניבה.

 

אבל -

למה התרגלת למצבך האומלל... למה לא יחלת וציפית - לסיומן של שש השנים, ליציאה לחפשי.

 

ודבר ידוע הוא, בנוהג שבעולם. בטבע העבד, שעומד ברשות אדוניו. שהוא מואס את נפשו, וקץ בחייו מפני עבודתו, שהוא מתאוה שיהיה בן חורין. וזה, שהוא חפץ שישאר בעבדותו, ושיהיה עליו אדון, זולתי ה' יתברך. - הנה זה דבר מחודש מאד ! [רבנו בחיי]

 

והתמיהה מתעצמת, איך יעשה העבד, צעד שהוא נוגד את טבעו. יאבד את רצונותיו, יתכחש לבקשת החירות, החפשיות.

 

ועל כן, בא הדין בזה - שהאדון בעצמו, אשר בחר בו העבד, ואשר אהבו. שיגישהו לפני ב"ד, ושירצע אותו בדלת [שם].

*

ההרגל, אוכל כל פירור הרגש. הופך מצב בלתי נסבל, לדרך חיים...!

*  *  *

גלות. - מעיקה! נוראה!   . . . לא כל כך ! יש 'מחרוזת שירי חתונה'. יש 'מחרוזות של דגים'. ומחרוזת חיקויים. ויש גם - 'מחרוזת שירי גלות'... הכל, יחרז במחרוזת החיים.

 

אהבתי את הגלות . . . להתרפק על מכאוביה, להזכיר את קדושיה, להתרגש, להוזיל דמעה.

*

אבותינו, באלפיים שנות גלות, שימרו את יחודיותם, לא שכחו את ארצם. וכשנפתחו השערים, זנחו מאחריהם - ביתם, וחצרם, שדותיהם, וכרמיהם, ורוב מטלטליהם. אחזו בחזקה, בספרי התורה, חבקום באהבה. ויצאו אל הדרך, הקשה והארוכה.

הישמעאלים, גויי הארץ, נסרכו אחריהם, עצובים ובוכים. ואבותינו - בפשטות, חוזרים הביתה, ללא קשיי פרידה.

*  *  *

"ואלה המשפטים – כי תקנה עבד עברי". ללמדך, כי בכל מהלך המשפטים, יש 'שורת הדין', ויש 'לפנים משורת הדין'. יש 'לכתחילה', ויש 'בדיעבד'.

 

הנה - גם הגזלן מצווה ב'והשיב'.אולם, חלילה אם תקום "חברת מצוות" שתביא עצמה לידי חיוב 'והשיב'.

*

 

זהו מהלכו של מיודענו. תחילה, כשל בגניבה. ומשנמכר לעבד, לא יקרא עוד 'ישראלי'  כי אם עבד 'עברי'.

להורות - כי איננו ראוי לשם הנכבד, שנתקיים בנו אחר מתן תורה - "כי, לי בני ישראל עבדים". וזה - עבד לעבדים הוא. על כן, יקרא בשם היחס - "עברי". השם שהיה לישראל בהיותם במצרים, באין תורה [ע"פ רבנו בחיי].

 

ותחת היותו, זוכר ימי תפארתו. התרגל לעבדותו. ולא זו בלבד, אלא נהנה הוא , מבת זוגו, השפלה, הזולה. ובהגיע ימי חיפושו, במקום אשר יאמר: חישבתי דרכי, למדתי מוסר, הפקתי הלקחים. אמור יאמר העבד: א ה ב ת י  !

זוהי פסגת הכשלון !

מכאן מובילה הדרך, אל פתח בית הדין. בין המרצע למשקוף, שם, אותו אדון אהוב , ירצע את אזנו. יטביע בה, את חותם העבדות. - ועבדו  ל ע ו ל ם!

*

 

לו היית שומע, ומפנים אל תוכך - ל א   ת ג נ ו ב  ! ! !

 

אזי, גם אחרי המעידה בגניבה, ובאזלת ידך להשיבה. היית זוכר - אין זה מקומי ! לא זהו מצבי ! בכליון עינים, היית מייחל ומצפה, ליום השחרור.

 

ואוזן זאת ש[לא] שמעה - ת ר צ ע  !

 

א ל   ת א מ ר   ל ש פ ל ו ת ך - ' א ה ב ת י ' . א מ ו ר - כ ל ו   ע י נ י , ל י מ י   ת פ א ר ת י ! ! !

*  *  *

 

 מאת:

 "מכון כנפי יונה - לעריכת ספרים תורניים".

[email protected]

 טל: 0737372734  נייד: 0527670672

עוד פרפראות...
כיסויי המשכן – ובענין 'תחש', 29/01/2014
וירא העם וינועו, 16/01/2014
עמידה בעת קריאת עשרת הדברות, 16/01/2014
אמירת שירת הים בכל יום, 10/01/2014
בשורות טובות, 8/12/2013
כחול הים, 6/11/2011
לא ' א ה ב ת י ', 12/02/2010
פרפרות מאת הגאון רבי יחיא אלשיך זצ"ל לפרשת בראשית, 14/10/2009
מערכת נתינה וקבלה, 12/10/2008
טעם נפלא מאת הגאון רבי יחיא אלשיך זצ"ל, 30/07/2008

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר:  
בסיוע עמותת חינוך וסיוע באהבה מ.ע. 580418440
אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים