שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו
עכשיו באתר שטייגן
716 אורחים
פרפראות

כיסויי המשכן – ובענין 'תחש'

29/01/2014

התורה מאריכה בתיאור מבנה המשכן וכליו בפרשיות תרומה, תצוה, כי תשא, וביישום של הבניה בפרשיות ויקהל פקודי. במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה בקצרה ממש רק על ענין כיסויי המשכן, עד כמה שהיריעה שתאפשר, ג' או ד' כיסויים נאמרו בתורה וכפי שיבואר.

נאמר בפרשת תרומה: דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וגו'. ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים וגו'. ונאמר בהמשך (כו' – א') ואת המשכן תעשה עשר יריעות וגו'. ומבאר רש"י, להיות לו לגג ולמחיצות מחוץ לקרשים שהיריעות תלויות מאחוריהן (מאחורי הקרשים) לכסותן, ע"כ. זהו הכיסוי הראשון למשכן ונקרא כיסוי זה בפסוק בשם 'משכן' והטעם לכך כתב בספורנו: קרא היריעות בשם משכן, כי בתוכם היו כסא שולחן ומנורה למשכן שכינה, ע"כ. וברשב"ם כתב: עשר יריעות התחתונות (היות וזה הכיסוי הוא הראשון ומעליו היו עוד כיסויים ממילא הוא נקרא תחתון) קרויים משכן, כי תחתיהם הארון, מקום שהשכינה שורה. וכן לקמן (בפסוק ז') מבאר השפתי חכמים שהיריעות התחתונות קרויות משכן כי כן כתוב 'ואת המשכן תעשה עשר יריעות', ע"ש.

הכיסוי הראשון שנקרא משכן כמו שביארנו, כתוב בתורה שהיה עשוי מעשר יריעות, אורך כל יריעה הייתה עשרים ושמונה אמה ורוחב היריעה ארבע אמות. חמש יריעות היו מחוברות זו לזו בתפירה וכך גם חמשת היריעות השניות וחיברום את החמש היריעות עם החמש היריעות על ידי קרסי זהב, כך שביחד היו מחוברות כל העשרה. יריעת המשכן זו הייתה מכסה את הגג והצדדים (אך לא לגמרי ואכמ"ל).

על גבי יריעת משכן זו נצטוינו בתורה לכסות בעוד כיסוי שגם כיסה את הגג והצדדים (ולא לגמרי) והיא נקראת בשם 'יריעת העיזים'. וכך נאמר (שם – ז'), ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעות תעשה אותם. רש"י מפרש שהייתה עשויה מנוצה של עיזים (ראה שם כיצד חיברו את יריעות העיזים). ולקמן בפרשת ויקהל (לה' – כו') מבאר רש"י, שהיא הייתה אומנות יתירה שעל גבי העיזים טוו אותן.

על גבי 'יריעות העיזים' כיסו בכיסוי נוסף שהיה רק על גג המשכן בשונה משני הכיסויים דלעיל (יריעות המשכן ויריעות העיזים) שהיו גם על הקרשים מסביב. וכך נאמר (שם – כו') 'ועשית מכסה לאהל עורות אילים מאודמים ומכסה עורות תחשים מלמעלה. דהיינו על גבי יריעות העיזים כיסו בעורות אילים מאודמים שהיו צבועות אדום לאחר עיבודן שאם תרצה לומר שהיו מתחילת ברייתו אדומים היה צריך להיות כתוב 'אדומים' ולא מאודמים (רש"י – שפתי חכמים. כה' ה'). ומעל כיסוי זה של עורות אילים מאודמים בא כיסוי נוסף של עורות תחשים שהוא מין חיה והרבה גוונים היו לה לכך מתרגם התרגום ססגונא ומתפאר בגוונים שלו (רש"י). שני כיסויים אלו (עורות אילים מאודמים ועורות תחשים) אורכם היה שלושים אמה ורחבן י' אמה וכיסו רק את הגג. וממילא לפי"ז היו ארבע כיסויים למשכן. א' יריעות המשכן. ב' יריעות עיזים. ג' עורות אילים מאודמים. ד. עורות תחשים. כך סובר רבי יהודה במסכת שבת (כח' ע"א). אמנם דעת רבי נחמיה שם שמכסה אחד היה שחציו עשוי מעורות אילים מאודמים וחציו של עורות תחשים, ואף שמלשון הפסוק משמע כדברי רבי יהודה שהיו אלו שני שני כיסויים 'ועשית מכסה לאהל עורות אילים מאודמים ומכסה עורות תחשים מלמעלה', לדעת רבי נחמיה נקרא הפסוק כך: ועשית מכסה לאוהל אילים מאדמים ומכסה (היינו, באותו מכסה יהיה גם) עורות תחשים (וזה המכסה יהיה עשוי משניהם) מלמעלה (ועי' ברש"י פרק כו' פסוק יד' בדעת רבי נחמיה ורבי יהודה, ויל"ע) וממילא לדעת רבי נחמיה היה רק שלוש כיסויים.

הגמ' במסכת שבת (שם ע"ב) שואלת, אודות הבעל חי הנקרא תחש שהיה בימי משה רבינו שמעורו עשו כיסוי למשכן, האם היה בעל חי טהור או טמא. אמר רבי אלעא אמר רבי שמעון בן לקיש, אומר היה רבי מאיר, תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה, ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא, וקרן אחת היתה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן לו למשה, ועשה ממנו משכן (כיסוי) ונגנז (ולאחמ"כ נגנז). ובגמ' שם נפשט שתחש היה בעל חי טהור (כיון דלא הותר למלאכת שמים אלא בהמה טהורה בלבד, שנאמר: למען תהיה תורת ה' בפיך. מן המותר בפיך), אך לא הוכרע אם היה מן בהמה או מין חיה. אם כי שרש"י עה"פ כתב להדיא שתחש מין חיה הוא, ואפשר כמו שפירש בויקרא (יא' ב') עה"פ 'זאת החיה אשר תאכלו וגו', מלמד שהבהמה בכלל חיה. וביאר שם באור החיים: טעם שמכנה שם חיה לבהמה, כבר כתבתי בכמה מקומות, כי בחינת הרע לא יתייחס אליו בחינת החיים, והוא אומרו זאת החיה, פירוש שיש בה בחינה הנקראת חיה, לשלול שאר בהמות, שאין להם קדושה, שהיא בחינת החיים.

רש"י (שמות כה' ה') פירש: תחשים - מין חיה, ולא היתה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה, ע"ש. בספר גור אריה הוכיח זה, דאל"כ, כיון כיון דלא הותר למלאכת שמים אלא בהמה טהורה בלבד, שנאמר: למען תהיה תורת ה' בפיך. מן המותר בפיך. וא"כ חיה טהורה היתה ולמה לא מנה אותה הכתוב בהדי בהמות וחיות טהורות? אלא ע"כ כיון דלפי שעה היתה ולהכי לא מנה.

בספר אילת השחר מבאר, שמלשון רש"י משמע שתחש זה נברא עכשיו לצורך מלאכת המשכן. ולכאו' כיון שאין כל חדש תחת השמש על כרחך דנברא תחש בבריאת העולם, אלא שלא ידעו ממנה ונזדמנה להם במדבר לצורך המשכן (שצדו אותה או שנכנסה לאהליהם, כדמשמע לקמן לה' כג' שהיו אנשים שהי' בידם תחשים). אמנם במדרש תנחומא (אות ט') איתא, ר' נחמיה אומר, מעשה ניסים היתה ולשעה שנבראת בו בשעה נגנזה. משמע שנברא אז, וצ"ב הרי אין כל חדש תחת השמש? ואולי הותנה במעשה בראשית על בע"ח זה שיהיה אח"כ, ע"ש.

ובאמת ראיתי שעמד בזה החתם סופר במסכת נדה (נא' ע"ב): ולשעה היה ונגנז מה"ת נאמר כן הלא אין כל חדש תחת השמש ולא נמנה תחש בדברים שנבראו בע"ש בין השמשות? ועוד מה צורך לקבלה זו? ולכאורה י"ל לא' מב' פנים דודאי יש מיני תחשים עדיין בעולם והם ידועים. ואו נאמר שהמה טמאים ורק אותו שבימי מרע"ה נשתנה לשעה והיה טהור בסימנים. וככה קבלנו, ע"ש.

אמנם באבן עזרא פי' תחשים - מן חיה היתה ידועה בימים ההם, כי כן כתוב ואנעלך תחש (יחז' טז, י). והנה כבר היה נודע. ובאמת הרא"ם הקשה (עי' בשפתי חכמים) על דברי רש"י שכתב, תחשים מין חיה, ולא היתה אלא לשעה. בשבת פרק במה מדליקין (שבת כח ב). ואף על פי שכתוב ביחזקאל (יחזקאל טז, י): "ואנעלֵךְ תחש", דמשמע שכל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היתה החיה ההיא נמצאת והיו עושים ממנה מנעלים. לא קשיא, דשני מיני תחש היו: האחד טמא וקלא אילן שמו. ומפני שיש לו גונים רבים כמו התחש, נקרא בשמו, וזה נמצא תמיד. ואחד טהור, כדתניא (שבת כח ב): "לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד" ושמו תחש, ואותו תחש לא היה אלא לפי שעה. ובזה נתבטלה טענת רבי אברהם בן עזרא, שטען ברמז ואמר: "תחשים מין חיה, היתה ידועה בימים ההם, כי כן כתוב: 'ואנעלך תחש'". אי נמי, כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר "לפי שעה" קרי להו, והכי משמע נמי מלישנא דתלמודא דקאמר: "תחש שהיה בימי משה", שפירושו כל זמן שמשה קיים, ומהם היו עושין מנעלים בימים ההם (עי' במצודת ציון שם). אבל מדברי ר' תנחומא (תנחומא אות ו) שאמר משם ר' נחמיא: "מעשה נסים היתה, ולשעה נבראת ובשעה נגנזה", קשיא, הלכך מחוורתא כדשניין מעיקרא. (ועי' בתוס' יבמות קב' ע"ב בד"ה ואנעלך. ובגליון הש"ס שם)

וכך איתא במדרש תנחומא: ועורות אלים מאדמים ועורות תחשים, ר' יהודה ורבי נחמיה, ר' יהודה אומר חיה טהורה גדולה היתה במדבר וקרן אחת היה לה במצחה ובעורה ששה גוונים ונטלו אותה ועשו ממנה יריעות, ורבי נחמיה אומר מעשה נסים היתה ולשעה שנבראת בו בשעה נגנזה, ועורות תחשים למה דכתיב אורך היריעה האחת שלשים באמה מי מביא לך יריעה של שלשים אמה אלא מעשה נס לשעה שנבראת נגנזה.

כתב רבינו בחיי: ועורות תחשים. מין חיה, ודרשו רז"ל בפרק במה מדליקין: (שבת שם) תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה, וקרן אחת היה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן למשה ועשה ממנו משכן ונגנז. כלומר שהתחשים ההם שנזדמנו במדבר לא נזדמנו אלא לצורך המשכן בלבד ולכבודו של הקב"ה לקחת מהם עורותיהם שהיו מצויירים בציור נפלא ומעולה ואחר כך נתעלמו.

דבר מעניין אנו מוצאים בספר רזא דשבתא שהביא בשם ר' יוחנן אלמאנו (חכם איטלקי מהמאה ה-15) מספרו 'חי עולמים' (בחלק עולם המוחש – חיבורו לא הודפס והוא נמצא בכת"י), כי השור הימי (הוא חית הים הנודעה בשם פרת הים, והיא היא התחש הנזכר בתורה במלאכת המשכן 'ועורות תחשים וגו' (שמות כה' ה'). ועורה יקר עוד היום [וצ"ע, דאיתא במס' שבת כח' ע"ב, א"ר אלעא אמר רשב"ל, אומר היה רבי מאיר תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא וקרן אחת היתה לו במצחו ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן 'ונגנז'. מבוא' בגמ' שהבריה הזאת הייתה לשעתה]. והערבים צדים אותה בים סוף סמוך להר סיני ומשם לקחוה למשכן). אשר מעורו עושים רצועות יקרות בעלת שער צהוב. כל ימי השבוע היה הולך ושב כיתר בעלי החיים אשר בים, וביום השבת ינוח על שפת הים, ומשם לא יזוז כל היום ההוא וכל הלילה. ובנוחו יצודו אותו כמפורסם אצל יורדי הים.

עוד פרפראות...
כיסויי המשכן – ובענין 'תחש', 29/01/2014
וירא העם וינועו, 16/01/2014
עמידה בעת קריאת עשרת הדברות, 16/01/2014
אמירת שירת הים בכל יום, 10/01/2014
בשורות טובות, 8/12/2013
כחול הים, 6/11/2011
לא ' א ה ב ת י ', 12/02/2010
פרפרות מאת הגאון רבי יחיא אלשיך זצ"ל לפרשת בראשית, 14/10/2009
מערכת נתינה וקבלה, 12/10/2008
טעם נפלא מאת הגאון רבי יחיא אלשיך זצ"ל, 30/07/2008

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר: בטון מוחלק אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים