שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקי חג שבועות
> צוות שטייגן מאחל לכל עם ישראל ולכל באי האתר חג שמח
שנזכה לקבל את התורה מאהבה!
> חדש באתר! מדור עירובי תבשילין
כולל הלכות, פסקי דינים שונים, האזנה לשיעורים ועוד..
עכשיו באתר שטייגן
375 אורחים
חג שבועות

דברי תורה - בעניין חג שבועות

20/05/2008

פסחים סח' ע"ב רבי יהושע לטעמיה דאמר שמחת יום טוב נמי מצוה היא דתניא רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה רבי יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש ואמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר  עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם רבי אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ורבי יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא ע"כ.

וצ"ב הרי יום מתן תורה לכאורה היה צריך להיות כל היום לה' ולא שיהיה לכ"ע נמי לכם שהרי כל מה שקיבלנו את התורה  זה בשביל להיות קשורים ודבוקים בקב"ה וא"כ מדוע לכ"ע נמי לכם.

עוד יש להקשות מה המחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע ומה סברת ר' אליעזר שאומר או כולו לה' או כולו לכם הרי לא מצינו כן בשום מצוה שיהיה אפשרות לקיימה בשני אופנים שהם הפוכים זה מזה לגמרי או בלמוד תורה כל היום או באכילה ושתיה ושינה.

עוד מצינו בגמרא שם מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי עצרת יום שניתנה בו תורה פוריא ימי משתה ושמחה כתיב מעלי יומא דכיפורי דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה (הם) מתענין והלא בעשירי מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשעה בו מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי וכאן מצינו גם שהשוה מר בריה דרבינא את האכילה שביום מתן תורה כמו החיוב של האכילה בערב יום כיפור שזה מדאורייתא והאכילה שבפורים שיש בזה מצוה מדרבנן עכ"פ .

ועוד מצינו רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא (פרש"י תילתא - שלישי לבטן, ומובחר הוא).אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא גם כאן רואים שלכבוד יום מתן תורה ביקש רב יוסף שיכינו לו עגל משובח ובכל הגמרא הזו קשה הקושיא למה ביום מתן תורה יש ענין שהגוף יהנה.

והקשה כן בספר קדושת לוי לר' לוי יצחק מברדיטשוב וכתב בישוב הענין וז"ל בגמרא (פסחים סח, ב) אמרינן הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. רצה לומר, דבפסח אדם שמח, שגופו שמח, יצא מעבדות, דהוא טובות הגופני, אמנם שבועות דהשמחה הוא נתינת התורה והיה קשה לגוף לשמוח, דהא מתן תורה הוא רק טובות רוחניות, לזה אמרו 'בעצרת דבעינן נמי לכם', שישמח הגוף, דיאמין שהתורה הוא חיי העולם, חיי עולם הבא ועולם הזה, ו'אורך ימים בימינה ובשמאלה' כו' (משלי ג, טז), ו'רפאות תהיה לשרך' כו' (שם ג, ח), ובזה יתענג גופו גם כן, ויתעלס גם כן בשימו דברים אלו על לבו:

מבואר מזה שיום מתן תורה בגלל היותו יום שלכאורה הינו יום שבו צריך להיות קשר רוחני יותר חזק להקב"ה בגלל זה צריכים אנו להזכיר לעצמנו שלא העיקר הוא רק להיות מחוברים להקב"ה אלא עיקר הענין הוא לחבר את הגשמיות לרוחניות.

בכל הקורבנות אסור להקריב חמץ  "כי כל חמץ וכל שאור לא תקטירו ממנו אישה לה'" רק בקורבן העומר שמקריבים בסיום ספירת העומר שזה בשבועות מקריבים קרבן העשוי משעורים וזהו הקרבן היחידי שמקריבים בו חמץ מבאר ר' צדוק הכהן מלובלין שבכל הקורבנות האיסור הוא מפני שהחמץ מסמל את היצר הרע ואחרי חטא אדם הראשון שנתערב הרע בטוב ונכנס היצר הרע בתוך האדם יש חשש שלא יכוין אך ורק להקב"ה אלא יתערב במעשה המצוה גם כל מיני כוונות אחרות שאינן רק לשם שמים אבל במתן תורה כיון ששם פסקה זוהמתן ונתבטל היצר הרע כמו שכתוב במדרש שכששמעו בני ישראל אנכי ה' יצא יצר הרע מתוכם שם צריך להקריב קורבן שהוא חמץ להראות שאין בנו שום פניה כלל שגם החמץ שמסמל את היצר הרע גם אותו מקריבים לכבוד ה' יתברך .

ולפי זה תתבאר גם הקושיה השנייה שהמחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע זה שבכל יום טוב באמת צריך להיות כולו לה' שהרי לא נתנו מועדין לעם ישראל אלא בשביל שנתקרב יותר להקב"ה אלא שהדרגה היותר גבוהה היא שהגוף גם ישמח אבל רק לשם שמים וא"כ ר' אליעזר סבר  רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה כלומר אם הוא בדרגה שגם האכילה ושתייה שלו היא לשם שמים צריך לאכול ולשתות לשם שמים אבל אם עדין לא הגיע לדרגה הזו צריך להיות יושב ושונה כיון שביו"ט צריך להתקרב יותר להקב"ה ור' יהושע חולק שכל אחד מישראל יכול גם לאכול ולשתות לשם שמיים ולכן כיון שיש שני פסוקים אחד שכתוב עצרת לה' ואחד שכתוב לכם לכן צריך כל אחד ואחד לעשות את שניהם בכל יום טוב .

ועל זה אומרת הגמרא הכל מודים דבעצרת בעינן נמי לכם כלומר כיון שבעצרת מתגלית ההארה של מתן תורה שבאותו יום נתבטל היצר הרע לגמרי ונהיו כמו אדם הראשון לפני החטא לכן בשבועות לכולי עלמא יכול כל יהודי ויהודי לקדש את החומר ושגם הלכם יהיה בקדושה.

ברמב"ם נפסק להלכה (הלכות יו"ט פרק ו' הלכה יט') אע"פ שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה, לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו, אלא כך היא הדת, בבקר משכימין כל העם לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלין, והולכין לבתי מדרשות קורין ושונין עד חצי היום, ואחר חצי היום מתפללין תפלת המנחה וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות שאר היום עד הלילה.

ובשו"ע גם כן כתב לגבי כל השנה שצריך להיות כל מעשיו לשם שמים וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה, לא יכוין להנאתו, אלא לעבודת הבורא יתברך, כדכתיב: בכל דרכיך דעהו (משלי ג, ו) ואמרו חכמים: כל מעשיך יהיו לשם שמים, שאפילו דברים של רשות, כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך, יהיו כולם לעבודת בוראך, או לדבר הגורם עבודתו, שאפילו היה צמא ורעב, אם אכל ושתה להנאתו אינו משובח, אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו, לעבוד את בוראו; וכן אפילו לישב בסוד ישרים, ולעמוד במקום צדיקים, ולילך בעצת  תמימים, אם עשה להנאתעצמו והשלים חפצו ותאותו, אינו משובח אלא א"כ עשה לשם שמים; וכן בשכיבה, א"צ לומר שבזמן שיכול לעסוק בתורה ובמצות לא יתגרה בשינה לענג עצמו, אלא אפילו בזמן שהוא יגע וצריך לישן כדי לנוח מיגיעתו, אם עשה להנאת גופו אינו משובח, אלא יתכוין לתת שינה לעיניו ולגופו מנוחה לצורך הבריאות שלא תטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה.

תגובות
1.   אהרן (19/05/2013 09:35:45)
עוד מענייני חג שבועות
התורה וקנייניה, 1/06/2014
כשושנה בין החוחים - שבועות, 1/06/2014
הלכות חג השבועות - תשע"ד, 26/05/2014
ליקוטי ש"ם של מגילת רות, 7/05/2013
מאכלי חלב בחג השבועות , 21/05/2012
חוברת כל חפציך לא ישוו בה, 20/05/2012
מהותה של התורה ומהות הישיבה ובן התורה, 19/05/2012
חכמת אדם תאיר פניו, 16/05/2012
במשנתם של רבותינו עיני העדה, 15/05/2012
הדרך לקבלת התורה - בידיעת הקושי כדרך החיים, 7/06/2011
Next Page 

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שירותים נבחרים:המרכז למיכון משרדי אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים

בניית אתרים בניית אתרים