שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו


 שעון מעורר

פורטל המרצים
המרצים החרדים המומלצים
לזכר מורשת והנצחת
מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל


פרסום יהודי

עכשיו באתר שטייגן
609 אורחים
פסח

דיני הגעלה

א. כל כלי חרס שנשתמש בו חמץ, לא מהני ליה לא הגעלה ולא ליבון, אבל התנורים והכירות הבנויים מאבנים ולבנים מהני להו ליבון, בתנורים שהם בבית החורף נוהגין דלא מהני להו הכשר, וכשרוצים להעמיד על התנור איזה קדירה בפסח, צריכין להניח תחלה טס של ברזל ועליה מעמידין הקדרה, וזה מהני גם בתנור העשוי מחרסים.

 

ב. כל כלי עץ וכלי מתכות וכלי אבן וכלי עצם מהני להו הגעלה, אך אם הוא דבר שמתקלקל ברותחין, כגון כלים המדובקים בדבק ואפילו אם רק הקתא מדובר באיזה דבק לא מהני ליה הגעלה, משום דחיישינן שמא לא יגעילו יפה.

 

ג. קודם שמגעיל את הכלי צריך לנקותו היטב מן החלודה וכדומה שיהא נקי לגמרי, אבל מראות (כתמים) אין בהם קפידה, ואם יש גומות בכלי צריך לנקרם היטב, ואם הוא כלי מתכות ישים על הגומות גחלים ללבן שם ואחר כך יגעילו, ואם אי אפשר לנקות היטב הגומות והסדקים, וגם אי אפשר ללבן שם אין לו תקנה, ולכן בסכינים עם קתות צריכין לדקדק היטב אם מועיל להם הגעלה. ומצוה מן המובחר למי שאפשר לו, שיקנה לו סכינים חדשים לפסח.

 

ד. כלים שמשתמשין בהם על ידי האור בלי מים צריכין ליבון, ולכן האגנות והמחבות שאופין בהן חמץ צריכין ליבון, והליבון צריך להיות לכתחלה ליבון חזק עד שיהיו ניצוצות נתזין ממנו והמרדה של עץ אין לה תקנה.

 

ה. כלי שיש בו טלאי אם הוא בענין שיש לחוש שמא יש תחת הטלאי משהו חמץ בעין, אזי צריך מקודם ללבן אותו מקום, עד שידע בבירור שאם היה שם משהו חמץ היה נשרף ואחר כך יגעילו, ואם אין חשש שיהא שם חמץ בעין, אזי אם היה הטלאי נעשה קודם שהשתמשו בו חמץ יכול להגעילו כמו שהוא, דכמו שבלע את החמץ כך יפליטו בהגעלה, אבל אם נשתמש תחלה בהכלי חמץ, ואחר כך נתנו את הטלאי, אזי לא מהני ליה ההגעלה למקום שתחת הטלאי, אלא צריך ליתן גם כן קודם ההגעלה גחלים על הטלאי ללבן את המקום ההוא, ואם הטלאי נתחבר בהתכת בדיל או כסף וכדומה, יכול להגעילו כמו שהוא, כי בליעת החמץ נשרפה אז בהתכה.

 

ו. מדוכה במקום שדרכו לדוך בו דברים חריפים עם חמץ ביחד, צריך ליבון קל דהיינו שממלאין אותו גחלים בוערות שירתיח כל כך עד שהקש נשרף עליו מבחוץ, והמקום שאין דרכו לדוך בו רק פלפלין וכדומה סגי בהגעלה.

 

ז. כלים שהחזיק בהם יין שרף לקיום, אין טעם וריח היין שרף נפלט על ידי הגעלה, רק אם בישל אותן היטב במים עם אפר, עד שנסתלק מהם הריח לגמרי מועיל להם אחר כך הגעלה.

 

ח. הגעלת החבית יעשה בדרך זה, ילבן אבנים וישימם בו, ויערה עליהם מים רותחין מכלי ראשון, ויגלגל את החבית, כדי שתגיע ההגעלה לכל מקום, והחביות שנו שהם עשוים מכמה דפים מחוברים בחשוקים אם עמד בהם חמץ, כגון יין שרף או שהחזיק בו קמח לא מהני ליה הגעלה.

 

ט. כל דבר שצריך הגעלה לא מהני ליה קליפא אלא דוקא הגעלה.

 

י. כל דבר שאי שאפר לנקותו היטב, כגון הנפה, וכיס של ריחים, וכן סלים שמשתמשים בהם חמץ, במגרדת, וכן כלי שפיו צר ואי אפשר לשפשפו מבפנים, או שיש לו קנים לא מהני ליה הגעלה.

 

יא. התיבות שמצניעים בהם מאכלים כל השנה, ולפעמים נשפך שם מרק מן הקדרות צריכין הכשר קל. דהיינו שמערין עליהן רותחין, ודוקא מתוך הכלי שהרתיחו בו את המים, ולא יזרוק את המים, אלא ישפכם עליו בקילוח והשלחנות נוהגין גם כן ללבן אבנים, ומניחין על השלחן ושופכין עליהם רותחין, ומוליכין את האבנים ממקום למקום, באופן שיהיו מים רותחים על פני כולו, וצריכין לשפשפן מקודם ואחר מעת לעת יכשירום, ומכל מקום יש נוהגין שלא להשתמש גם אחר ההכשר בשלחנות ובתיבות אלא בפריסת מפה או דבר אחר.

 

יב. ידות הכלים צריכין גם כן הכשר, ומכל מקום אם אינו נכנס לתוך היורה, יכול להכשיר את היד בשפיכת רותחין עליו.

 

יג. כל כלי שתיה וכלי המדות צריכין גם כן הגעלה, וכלי זכוכית נוהגין במדינות אלו דלא מהני להו הגעלה, וכן כלי מתכות שהן מהותכין מבפנים בהיתוך זכוכית (בציפוי) אין להם תקנה בהגעלה, אבל סגי להו בליבון קל כמו מדוכה סעיף ו'.

 

יד. אין מגעילין אלא במים, ולא יהא בהם שום תערובות אפילו אפר וכדומה, אם הגעיל הרבה כלים ביורה עד שנעכרו המים כעין ציר, אין מגעילין עוד בהם.

 

טו. אם מגעיל על ידי צבת שמחזיק בה את הכלי, צריך לרפות את הכלי ולחזור ולתופסו, דאם לא כן הרי לא באו מימי הגעלה במקום הצבת, וטוב יותר לשום את הכלים במחרוזה (רשת) או בתוך סל, ולא יניח כלים הרבה בפעם אחת לתוך הכלי שהוא מגעיל בו, כדי שלא יגעו ביחד. דאם כן במקום נגיעתן אינן נגעלין.

 

טז. אין להגעיל אלא כלי שאינו בן יומו, דהיינו שכבר עבר מעת לעת משעה שבשלו בו חמץ, וכן היורה שמגעילין בו לא יהא בן יומו, וישגיח שבכל פעם שהוא נותן את הכלי לתוך היורה, יעלו המים רתיחות, ואם צריך להגעיל את היורה, אזי כשהמים מעלין רתיחות תהא היורה מלאה, ויזרוק בה אבנים מלובנות כדי שישטפו המים הרותחין על שפתה, ואין להגעיל רק עד חצות היום.

 

יז. נוהגין שאחר ההגעלה שוטפים את הכלים במים קרים.

 

יח. אם אפשר יש להגעיל בפני בעל תורה הבקי בדיני הגעלה.
עוד מהלכות פסח
דיני חודש ניסן
דיני החיטין והקמח למצות
דיני המים
דיני הלישה ואפיית המצות
הלכות בדיקת וביטול חמץ
איזה חמץ אסור להשהותו בפסח ואיזה מותר
דיני ערב פסח ואפיית המצות
דין מכירת חמץ
דיני ערב פסח שחל להיות בשבת
דיני הגעלה
Next Page 

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר:  
בסיוע עמותת חינוך וסיוע באהבה מ.ע. 580418440
אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים