שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
עכשיו באתר שטייגן
94 אורחים
כללי

הלכות איש איטר

רוב ההלכות נתבארו ונפסקו ע"י מורינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א ואני לא באתי אלא לעורר ולהאיר העניין לתועלת הציבור כי השכחה וחוסר הידיעה רבה בהלכות אלו.
4/05/2010

להורדת קובץ pdf לחץ כאן

א.         טוב שישים שני צידי המלבוש ביד ימינו וילבש הימין תחילה ואח"כ השמאל - בפמ"ג רס' קנ"ח מוכח שאין לחלק בין איטר לאחר. (מ"ב ס'ב סק"ד)

ב.         לכפתר הבגד ימין על שמאל (בשם הרה"ק רמ"מ מרימנוב)  – פסק בקונט' הל' איש איטר שדינו ככל אדם דהטעם ע"פ סוד.

ג.          בעניין נעילת מנעלים וקשירה - כתב המשנ"ב דאיטר יד יקדים ימין גם לקשירה וגם לנעילה כי אצלו הקשירה גם בימין. (ס"ב סק"ו) ועיין בשו"ת נהרות איתן להגר"א רובין הדין באשה ובקטן (שכיוון שאשה לא שייכת בתפילין וממילא יש חשיבות לימין (שו"ת אבני ישפה) או שלא פלוג . (כך הגרח"ק)) (וכן עיין שקושר אדם ימני לאיטר וכן הפוך ובפשטות שדינו ככל אדם)

ד.         כשחולץ מנעליו חולץ של שמאל תחילה - דין איטר ככל אדם . (ס"ב סק"ה) . (ובכהן החולץ מנעליו לנשיאת כפים וכן חליצת נעליים לפני יוהכ"פ שזה חליצה לשם מצווה י"א שמקדים ימין (הראי"ה קוק בשו"ת אורח משפט) וי"א שברגל שמאל וכן פסק הגרח"ק)

ה.         כשהוא רוחץ וסך ימין תחילה - לכאורה דין איטר ככל אדם . (ס"ב סק"ז)

ו.          באיזה יד יקנח - כתבו האחרונים דאיטר יד שכל פעולותיו בשמאל מקנח בשמאל דידיה שהוא ימין כל אדם. (ויש להיזהר לא לקנח באמצע האמצעית לפי שקושר עליה הרצועות של התפילין)

 ואם כותב בשמאל ושאר מעשיו בימין או להיפך מצדדים הפמ"ג והלבושי שרד שיקנח בשמאל דעלמא ולא אזלינן בתר כתיבה דידיה אף שהוא קושר בתפילין. ואם כותב בימין ושאר מעשיו בשמאל יש לעיין לפי טעמיהם ע"ש. ובספר בכור שור משמע דאם בידו השמאלית רגיל לכתוב דברי קדושה ואינו רגיל להראות טעמי תורה (עיין ברש"י ברכות ס"ב ע"א, וזה אינו נוהג אצלינו) נחשבת אצלו ימין ולא יקנח בה אלא בשמאל שלו שהוא ימין כל אדם. ואם כותב דברי קדושה בימין ורגיל בזה וכו' ושאר מעשיו עושה בשמאל דינו ככל אדם ומקנח בשמאל דעלמא. ועיין בארה"ח שהאריך בזה ולדבריו יהא כפמ"ג והלבושי שרד. ואם כותב בימין ושאר מעשיו עושה בשמאל לדבריו ג"כ ה"ה ככל האדם . (ס"ג סקי"ז)

ז.          בעניין נטילת ידים שחרית באיזה מהן תחילה - אזלינן בתר ימין דעלמא. (ס"ד סקכ"ב) (ע"כ מרים הכלי בימין כל אדם ונותנו לשמאלו ואח"כ שופך תחילה על יד ימין)

ח.         בשעת העיטוף משליך ד' ציציות לצד שמאל - לפי מה שכתב בארה"ח  הטעם ע"פ קבלה וממילא אין לחלק בין איטר לאחר. (ס"ח סק"ד)

ט.         מצוה לאחוז הציצית ביד שמאלו כנגד ליבו בשעת קריאת שמע. וכשיגיע לפרשת ציצית יקחם גם ביד ימין וכו' - כיוון שהטעם שהוא כנגד הלב א"כ אין לחלק בין איטר מאחר שליבו ולב כל אדם שווים. (סכ"ד סק"ב)

י.          מקום הנחת תפילין של יד בזרוע שמאל מדכתיב "ידכה" בה"א פירוש יד כהה דהינו השמאל שהיא תשה וכהה. ועוד דרשו מדכתיב "וקשרתם" "וכתבתם" מה כתיבה בימין שכן דרך בני אדם אף קשירה בימין וכיון דקשירה בימין ממילא הנחה בשמאל. ואם הניחו בימין אף בדיעבד לא יצא. וכתב המחבר: "ואיטר יד ימינו יניח בשמאל" הוסיף ע"ז המשנ"ב ואפילו נעשה איטר ע"י שהרגיל עצמו אח"כ ולא נולד כך יניח בימין וכ"ש אם מן השמים הרגילוהו דהיינו שנולד לו חולי בימינו וניטל הכח ממנו וכו'.  ממשיך המחבר: אם עושה כל מלאכתו בשמאל וה"ה אפילו רוב מלאכתו אז מניח בשמאלו שהוא ימין כל אדם ואם הניחו בימין שהוא שמאל כל אדם אף בדיעבד לא יצא. ובשע"ת כתב בשם בעל העיטור דיצא. וכתב בביה"ל דדבריו אינם מכוונים ואפי' בדיעבד לא יצא עי"ש.       אם שולט בשתי ידיו ר"ל שעושה כל המלאכות בשתיהם בשווה, מניח בשמאל כל אדם. אבל אם נקל לו לעשות בשמאל אף שיכול לעשות אותם גם בימין זה לא מקרי שולט בשני ידיו.        אם כותב בימינו ושאר מעשיו עושה בשמאלו או ההיפך י"א שיניח תפילין ביד שתש כוחו דבעינן יד כהה מכיוון שכתיבה אין לה שום מעלה משאר מלאכה יחידית ואזלינן בתר רוב המעשים והיא הנקראת שמאל.    וי"א שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לעניין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה. וכתב הרמ"א דהכי נהוג. וטעם הדבר, דכתיב "וקשרתם" "וכתבתם" משמע דבאותו יד שכותב, בה צריך לקשור את התפילין על היד שכנגדו. מיהו כשלא נולד כך ורק אח"כ הרגיל עצמו לכתוב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין יניח בשמאל כל אדם.    ואדם שאין יכול לכתוב  לכו"ע אזלינן בתר שאר מלאכות. ועיין עוד באריכות בביה"ל שם. ובמנחות דף ל"ז ע"א. (רמב"ם פ"ד מתפילין ה"ג או"ח סכ"ז סק"ו)

יא.         המנהג הנכון לתקן שהמעברתא שבה הרצועה עוברת תהא מונחת לצד הכתף, והקציצה לצד היד - ואיטר המניח תפילין ממי שאינו איטר או להיפך ואינו יכול להוציא הרצועה ולקובעה כדין יכול להפוך ולהניח הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד כ"כ בתשובת שבו"י. ובארה"ח כתב כי זה בודאי טוב יותר ממה שיניח כך התפילין סמוך ללב ויהיה קשר היו"ד חוצה לו. וכמו שכתב הגר"א שאף השו"ע כותב שזה מנהג נכון שיהא היו"ד של קשר תפילה של יד לצד הלב וכו' דהוא דינא דגמ' לפי הגאונים. (ועיין בח"א אות י"ג שלא הזכיר עצה זו. אך הביה"ל כתב דטוב יותר לעשות כהשבו"י עי"ש) (סכ"ז ס"ג בבהי"ל)

יב.         צריך שיהא מקום שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ – וכתב המשנ"ב כי שתי רצועות יוצאות מתוך הקשר שלמטה אותה היוצאת מצד שמאל המניח נמשכת לרוחבו כמו גג הדלי"ת ואותה היוצאת לצד ימין נמשכת באורך למטה כמו רגל הדלי"ת – בזה אין חילוק ביו איטר לאחר. (סכ"ז סקל"ז)

יג.         אורך רצועה של ימין עד הטבור וי"א עד המילה ושל שמאל עד החזה וי"א עד הטבור – מסתבר שאין לחלק בין איטר לאחר.  (סכ"ז סקמ"א)

יד.         יש מהחכמים שהיו נוהגים לחלוץ התש"ר ביד שמאל שהיא יד כהה להראות שקשה עליו חליצתן - ואם הוא איטר יד שכל מלאכתו בשמאלו חולצן בימינו כדי שלא לעשות החליצה במהירות . (סכ"ח סק"ו)         וה"ה בחליצת טלית שחולץ בימינו.

טו.        בספר שולחן שלמה כתב דטוב שיהיו התפילין של יד בצד ימין של התיק כדי לפגוע בהם תחילה כי יותר מזומן לו - א"כ באיטר אזלינן בתר דידיה. ויניח את של יד בצד שמאל דידיה. (סכ"ח סק"ז)

טז.        באיזה יד יכתוב התפילין – צריך שיכתוב בימינו אפילו אם הוא שולט בשתי ידיו מכיוון דאין דרך כתיבה בשמאל. וה"ה לעשות איזה תיקון בשמאל בעניין הכתיבה דפסול. אבל להפריד נגיעות שבאותיות נראה דכשר אפילו בשמאל וכו'. ואם כתב בשמאל פסולים היינו בשולט בימין בלבד אבל אם שולט בשתי ידיו אפילו כתב בשמאלו כשר וכו'. וסופר שכותב בימין וכל מעשיו בשמאל או להיפך כתב הפמ"ג שנכון לכתחילה שלא לקבלו לסופר ובדיעבד אין לאסור. – ואיטר יד שמאל דידיה הוי ימין, ע"כ אם כתב בימינו פסול כמו בשמאל דעלמא וכנ"ל אם אפשר למצוא אחרים. וה"ה לעניין כתיבת מגילה ס"ת, ומזוזות. כ"כ בש"ך יו"ד ס' רע"א סקי"ב ובב"י באו"ח סל"ב בשם הסמ"ק.

יז.         שי"ן של תפילין הלמ"מ שיעשה בעור הבתים של ראש כמין שי"ן בולטת מקמטי העור אחד בימינו ואחד בשמאלו. בשל ימין המניח של ג' ראשים ובשל שמאל המניח של ד' ראשים - באיטר אין חילוק ואזלינן בתר עלמא (דצריך שיהא לימין הקב"ה) (ועיין במג"א סקנ"ח ובאליה רבה סל"ב סקמ"ב אות ס"ו)

יח.        הנחת ראש הפרשיות של תפילין מימין הקורא שאם בא לפותחן ולקוראן יהיו מונחים לפניו כהלכתן - נראה שאין לחלק בין איטר לאחר. (סל"ב סקמ"ו)

יט.        סדר הנחת התפילין בבתים - ואפילו אם המניח הוא איטר אזלינן בתר ימין ושמאל דעלמא. (סל"ד סק"ב)

כ.          אם רוצה ליכנס לבית הכסא קבוע לעשות צרכיו חולצן בריחוק ד"א וגוללן ברצועות שלהן ואוחזן בימינו ובבגדו כנגד ליבו וכתב המשנ"ב שדווקא בימינו ולא בשמאלו מפני שצריך לקנח בה -  כתב הפמ"ג (ס"ג במ"ז סק"ח) וארה"ח שבאיטר יאחזן בימין דידיה כי כמו שראינו בס"ג שמקנח בשמאל דידיה.

כא.        איזה יד יניח על עיניו בקריאת שמע -  לפי הנראה בא"ר ובט"ז סס"א סק"ה שהטעם על פי הסוד א"כ אזלינן בתר עלמא.

כב.        באיזה יד למשמש את התפילין – הטעם כתב המשנ"ב שלא יבוא להיסח הדעת. אין קפידא באיזה יד לעשות.

כג.        כיוון איבריו בשמ"ע -  מניח ידיו על ליבו כפותין הימנית על השמאלית - לפי טעם הד"מ סק"ג שזה רמז להכנעת היצר הנרמז בצד שמאל ועוד טעם להגביר מידת הרחמים על מידת הדין מוכח דאזלינן בתר עלמא .

כד.        באיזה צד רוקק - "...ואם א"א זורקו לשמאלו אבל לא לימינו ע"ש 2 טעמים. ובפמ"ג סק"ו כתב שבאיטר בתר דידיה אזלינן (ובשולט בב' ידיו הביא דעות ע"ש) מיהו לטעם שהביא המג"א בשם ש"ל (שנא' "ה' צילך על יד ימינך" וא"כ מסתבר שהשכינה עומדת על צד ימינו ואסור לרוק לצד השכינה ) גם באיטר  דינו כעלמא כדמוכח בביה"ל סקכ"ג ובפמ"ג . ועיין בט"ז טעם אחר שיוצא שאין לחלק באיטר וע"ש באריכות. (סצ"ז)

כה.        בספר אליהו רבה בשם קיצור השל"ה "וכן אם בא לו מחשבת חוץ בתוך התפילה ישתוק מעט ויעביר ימינו על מצחו ויהרהר פסוק הנ"ל (לב טהור ברא לי וכו')  ומסתמא אין לחלק בין איטר לאחר. (סצ"ח סק"ב)

כו.         יש נוהגין בקדושה שאומרים "זה אל זה" כורעים לימין ולשמאל כדרך שנוטלים רשות -  באיטר בתר ימין דעלמא אזלינן.

כז.        סלח לנו – יש הנוהגים להכות באגרוף על הלב בתיבות "חטאנו" "פשענו" ( יעב"ץ בשם השל"ה) בפשטות דין איטר ככל אדם.

כח.        כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו בכריעה אחת . ואחר שפסע ג"פ בעודו כורע קודם שיזקוף כשיאמר "עושה שלום" הופך פניו לצד שמאלו וכו' וכשיאמר "הוא יעשה שלום עלינו" הופך פניו לצד ימינו וכו'.-  ולא מוזכר איטר ונראה דאזלינן בתר עלמא ע"פ דברי הבה"ל  ד"ה כשפוסע והפמ"ג (סקכ"ג) .

כט.        כשפוסע עוקר רגל שמאל תחילה דמסתמא עוקר איניש כרעא דימינה ברישא, לכן עוקר כאן בשמאל דמראה עצמו כאילו כבד עליו ליפטר מן המקום. - כתב המג"א דלפי"ז איטר רגל יעקור תחילה את שמאלו שהוא ימין דעלמא . ויש עוד טעם שעוקר שמאל תחילה מכיוון דצריך לפסוע לימין השכינה תחילה . עפ"ז אין חילוק בין איטר לאחר. וכן סתם הבה"ט . אכן הח"א והגר"ז העתיקו את הטעם הראשון של המג"א וממילא באיטר משתנה הדין מאדם רגיל. (סקכ"ג ס"ג)

ל.          בברכת כהנים כשאומר "וישמרך" יראה לצד ימין שלו וכו' "פניו אליך ויחונך" יראה לצד שמאלו וכו' - מסתבר שאין לחלק בין איטר לעלמא כיוון שזה ע"פ סוד . (סקכ"ז סק"ז)

לא.        בברכת כהנים - מגביהים ידיהם כנגד כפותיהם ומגביהים יד ימינית קצת למעלה מהשמאלית ולא מוזכר איטר.   ולטעם הגר"א בסימן זה קכ"ח סי"ב סקכ"ה מוכח מהפמ"ג בריש סקנ"ח דאזלינן בתר עלמא.

לב.        בברכת כהנים - "כשמחזירין פניהן בין בתחילה בין בסוף לא יחזירו אלא דרך ימין" - ומביא שער הציון כתב הפמ"ג דגם באיטר אזלינן בתר ימין דעלמא .(ועיין לעיל דין חליצת נעלים)

לג.        בנפילת אפיים - אומר הרמ"א והעיקר להטות בשחרית כשיש לו תפילין בשמאלו על צד ימין משום כבוד תפילין ובערבית או כשאין לו תפילין בשמאלו יטה על צד שמאל . ולא מוזכר איטר . ופלא שאם תלוי בתפילין צריך להיות הפוך. ומשמע בפמ"ג סקל"א במ"ז סק"ב שבשחרית מטה על שמאל דעלמא ובמנחה צ"ע. ובשו"ת באר משה פסק שבמנחה ג"כ מטה על שמאל. ויש סוברים שיכול גם בימין וגם בשמאל . (הגר"חק)

לד.        ויש להחזיק התורה בימין על שם הכתוב "וימינו תחבקני" וכו' - ולא מוזכר איטר. אך הפמ"ג סקל"ד בא"א סק"ה מצדד דבתר דידיה אזלינן . ובשערי אפרים חולק עליו ופסקינן דאזלינן בתר עלמא אם לא כשיש חשש שיפול מידיו.

לה.        הגבהת ס"ת - כתבו האחרונים כשמראה הס"ת לעם והוא עומד במזרח התיבה יקיף ממזרח לדרום כמו בסקכ"ח. ממילא כמו שם אזלינן בתר ימין דעלמא . (סקל"ד)

לו.         המג"א סקל"ט סקי"ג אומר שאחר הברכה וי"א בשעת הברכה יסיר ידו השמאלית -  משמע שאין לחלק בין איטר לאחר

לז.        רמ"א - "ובשעה שמברך ברכה ראשונה (שעולה לתורה) יהפוך פניו אל הצד שלא יהיה נראה כמברך מן התורה . ונראה לי  דיהפוך פניו לצד שמאלו דהוא ימין הקב"ה העומד לנגדו . ונראה שבאיטר אזלינן בתר עלמא .

לח.        באיזה דרך יעלה לס"ת - "ואם ב' הדרכים שווים עולה בפתח שהוא לו בדרך ימין". אין לחלק באיטר כמו לעניין נענועים. (סקמ"א ס"ז)

לט.        וגם החזן כשמוליך הס"ת לתיבה ג"כ הולך מצד ימין - אין לחלק באיטר. (סקמ"א סקכ"ה).  

מ.         שמראים באצבע הזרת שאומרים "וזאת התורה" (מנהג ישראל תורה) וצריך ביד ימין - אין חילוק באיטר.

מא.       וכשיטול ידיו טוב שיטול ימין תחילה כדי שהשמאל תשמש לימין  פוסק הפמ"ג סקנ"ח בא"א סק"א שאזלינן בתר עלמא.

מב.       גמ' בברכות דמ"ו ע"ב בזמן שהן שתי מיטות גדול בראש,שני למעלה וכו'  - לפי פשט התוס' ד"ה בזמן שהטעם מצד הסיבה ממילא דינו ככל אדם.

מג.        באיזה יד אוחז כוס של ברהמ"ז - "מקבלו בשתי ידיו וכו' וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו וכו' . ויש מי שאומר שאם המברך איטר אוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם. ואם הוא שולט בשתי ידיו אוחז בימין כל אדם". (הרמ"א) ובכף החיים פסק שאזלינן בתר עלמא . (או"ח סקפ"ג ס"ה)

מד.       כל דבר שמברך עליו לאוכלו או להריח בו צריך לאוחזנו בימינו כשהוא מברך - ובאיטר יד למחבר (וכן בכף החיים) אזלינן בתר ימין דעלמא ולרמ"א אזלינן בתר דידיה ולא בתר עלמא. (מ"ב סר"ו סק"יח)

מה.       יש מי שכתב שממידת דרך ארץ לאכול ביד ימין - ומסתבר שיש לאיטר לאכול בימין דידיה דהיינו שמאל כל אדם.   

מו.        כשמטבילים הלחם במלח - יש להטבילו ביד ימין (כף החיים) והטעם ע"פ סוד וממילא אין לחלק באיטר.

מז.        כשאומר לחברו להושיט לו ספר יקבלנו ביד ימינו  -  לכאורה אין לחלק באיטר כמו לעניין ס"ת רק שצ"ע שהמשנ"ב שם סמכו לדין ברכה ובברכה אזלינן בתר דידיה . ואולי דינו כמו באחיזת ס"ת שראינו בפמ"ג שבתר דידיה  וצ"ע . (עיין מ"ב סרפ"ב סק"א).

מח.       בשע"ת מובא "שישים יד שמאלו על הקבר" - לפי הנראה בברכ"י שהטעם ע"פ קבלה אין לחלק בין איטר לעלמא . (או"ח סרכ"ד סק"ח)

מט.       רמב"ם בפ"ד מדעות ה"ה מביא שיש לישון בתחילת הלילה על צד שמאלו ובסוף הלילה על צד ימין - והוא ע"ד רפואה  וכ"כ באור צדיקים שזה ע"פ קבלה . ואין חילוק בין איטר לאחר.

נ.          נטילת ציפורניים - "לא יטול אותן כסדרן ויתחיל בשמאל בקמיצה ובימין באצבע - לפי דברי הפמ"ג שם אין לחלק באיטר. (סר"ס סק"א)

נא.        הדלקת נרות שבת ויו"ט - נראה שאיטר או איטרת אזלינן בתר דידיה דהינו בשמאל כל אדם.

נב.        כשאומרים "בואי כלה" בקבלת שבת - שמטה לימין ואח"כ לשמאל וכו'. הטעם ע"פ סוד ואזלינן בתר עלמא.

נג.         בספר אור צדיקים סכ"ט ס"ח כתב ע"פ האר"י ז"ל (וכן בסידור הגר"א) (לברך הבנים בליל שבת ביד ימנית - אין לחלק באיטר.

נד.        לבצוע את החלה הימנית – הטעם ע"פ סוד ואיטר ככל אדם. (כה"ח) ( וכך נהג הקה"י)

נה.        הנותן ס"ת והמקבלו צריך שיהא בימין משום שהתורה ניתנה בימין - וא"כ אין לחלק באיטר. (סרפ"א סק"א)

נו.         דיני הבדלה - "ואוחז היין בימין וההדס בשמאל, ומברך על היין ושוב נוטל ההדס בימין והיין בשמאל ומברך על ההדס ומניחו וכו' ואח"כ מחזיר היין לימינו וגומר ההבדלה . לגבי איטר כמו שראינו בסר"ו שאזלינן בתר דידיה וממילא הכול הפוך. (סרצ"ו סק"ו).

נז.         בהבדלה - "ויש לראות בציפורני יד ימין - בד"מ הביא בשם הזוהר שזה ע"פ קבלה וא"כ אין לחלק . (סרצ"ח סק"ג)

נח.        הכותב בשבת - הכותב בשמאלו פטור. ואיטר שכתב בימינו שהיא לו כשמאל כל אדם פטור ובשמאלו חייב . והשולט בשתי ידיו בשווה וכתב בין בימינו ובין בשמאלו חייב .   כתב הח"א שבשאר המלאכות חייב בין בימינו ובין בשמאלו . (וראיה לכך מתוספתא פ"י) (מ"ב סש"מ סקכ"ב)

נט.        בדיקת חמץ - יש הסוברים שאין זה משנה באיזה יד מחזיק הנר של הבדיקה (כיוון שהבדיקה זה בעינייו ולא בידו) ויש לעיין בכך.

ס.         ביעור חמץ  - בשו"ת באר משה פסק שאיטר מבער החמץ ביד שמאל של כל אדם.

סא.        הסיבה בליל הסדר - "כשהוא מיסב לא יטה וכו' אלא על שמאלו" מסביר המשנ"ב : סיבה א'- דלא שמיה הסיבה כיוון שצריך לאכול בימינו . סיבה ב' - שמא יקדים קנה לוושט שהוושט בצד ימין.  ואין חילוק בין איטר לאחר . ואע"ג שהוא אוכל תמיד בשמאלו וא"כ לטעם א' היה צריך להסב על ימינו מ"מ אין לחלק מפני טעם ב' דהווי סכנתא וחמירא סכנתא מאיסורא. ובדיעבד אם היסב על צד ימין יצא . (סתע"ב סק"ג) (אכילת הכרפס. הטבלת הכרפס. הגבהת הקערה ובציעת המצה האמצעית בפשטות איטר יעשה בימין דידיה שהוא שמאל כל אדם)

סב.        עירוב תבשילין - יש מי שכתב בימיני שיש ליטול את העירוב תבשילין ביד ימין ואיטר ביד שמאל של כל אדם . ויש סוברים (הגרח"ק) שאין קפידא באיזה יד יטול.

סג.        באיזה צד קורע - הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחורבנן וכו' וקורע מצד שמאל כי הלב בשמאל וא"כ אין לחלק באיטר. (מ"ב ס' תקס"א סק"יג).  וכן הדין לעניין קריעה על אביו ואמו  שכתב הט"ז ביו"ד סש"מ סק"ו שאין לחלק.

סד.        תקיעת שופר - וטוב לתקוע בצד ימין אם אפשר לתקוע בכך משום דכתיב "והשטן עומד על ימינו לשיטנו" . ומביא שעה"צ (אות י"ח) שהמג"א כתב עוד טעם משום דבשמאל התפילין מגינין וסיים דא"כ איטר יד יש לתקוע בימין דידיה .

 ואפשר שלטעם א' לא שייך זה ( וקרוב לומר שמפני זה לא העתיק הגר"ז החילוק דאיטר ) . ועוד דהחמד משה כתב שלאו דווקא שהתפילין של יד של התוקע מגנה אלא תפילין דעלמא מגינים על מידת שמאל שהוא דין  ולפיכך אין חילוק בין איטר לאחר. וכך פסק בכף החיים (ס"ק כ"ט) וכ"כ בפשיטות הגרח"ק בשונה הלכות סק"ד . (ס' תקפ"ה)

סה.       בר"ה  – כל המאכלים שאוכלים בליל ר"ה (תפוח בדבש וכד') צריך ליקח בימין. וכתב בספר הל' איטר שאיטר בתר ימין ושמאל דעלמא אזלינן.

סו.         לוקח הכפרות בידו הימנית - אם הטעם כמו כל דבר מצווה משום חשיבות הדבר א"כ אין לחלק באיטר.  אבל אולי זה דומה לדין לעיל ס' ר"ו שדבר מאכל אזלינן בתר דידיה וצ"ע . (ועיין בפמ"ג סר"ו)  ( והגר"פ שינברג פסק שיחזיק בשמאל דעלמא )

סז.        בוידוי – כתב האר"י ז"ל בשער הכוונות שמכה בימין -  ומסתמא שאין לחלק בין איטר לאחר כי מבואר שם ע"פ  הכוונה שהעוונות גורמים סיתום וע"י ההכאה מסתלקת הסטרא אחרא שהוא בצד שמאל.

סח.       ההדס צריך לקושרו בימין הלולב והערבה בשמאלו  - ואיטר יד מצדד הפמ"ג דלא אזלינן בתר דידיה כי אם בתר עלמא. ועיין בבכורי יעקב (ס' תרנ"א )

סט.       בארבעת המינים - שיטת השו"ע "ואיטר נוטל לולב בימין כל אדם ואתרוג בשמאל" ככל אדם וכתב שכיון שנטילתו בימין זה רק דרבנן לכן לא כמו תפילין. והרמ"א חולק ואומר וי"א דאזלינן בתר דידיה ויש ליטול הלולב בימין דידיה וכו' וכן נהגו וכן עיקר כמו בתפילין. ואם היפך יצא. (ס' תרנ"א סק"ג). (וברב קהילה וכד' הנוטל 4 המינים מובא בשם הגרש"ז אוירבעך שכיוון שהקהל מתבונן במעשיו אף שהוא איטר, בביהכנ"ס יטול הלולב בימין כל אדם מפני כבוד הציבור. וה"ה בכוס של ברכה)

ע.         באיזה צד יתחיל להקיף עם הלולב בנענועים  -  המ"ב מצדד שאין חילוק (סקי"ג) וכן הדין לגבי ההקפות בס' תר"ס שאין חילוק כי הס"ת על הבימה.

עא.        הנחת הסכך - יש מי שכתב שאין חיוב להקדים יד מסוימת בהנחת הסכך.

עב.        נר חנוכה - מצווה להניחו בטפח הסמוך לפתח שמאל כדי שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל. וממילא אם יש מזוזה פשיטא שיניח בשמאל . ואם אין מזוזה בפתח מניחו בימין דכל מידי דמצווה ימין עדיפא . ומסתבר שאין לחלק באיטר וכמו שלעניין מזוזה פסק היו"ד דאזלינן בתר ימין דעלמא כיוון שתולה בשאר האנשים שנכנסים לבית וה"ה כאן . (ס תרע"א)

עג.        סדר ההדלקה - יתחיל להדליק בליל א' בנר היותר ימיני . ובליל ב' כשיוסיף נר אחד סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין כמו שאמרו חז"ל כל פינות שאתה פונה לא יהא אלא על דרך ימין . משמע שאין לחלק באיטר. (סתרע"ו) (ועיין בראיית המג"א ס' תרנ"א סקכ"א שגם מוכח כך).

עד.        הדלקת נר חנוכה - איטר מדליק ביד ימין שלו . שהרי הדלקה עושה מצווה.

עה.       באיזה יד יכתוב מגילה - דינו כדין תפילין לעיל דין י"ד .  (ב"י ס' ל"ב בשם סמ"ק).

עו.         מתנות לאביונים - לכאורה דינו כצדקה וממילא יש לתת ביד ימין. ובאיטר יש שפסקו (הגרח"פ שיינברג) שבצדקה נותן בימין דידיה . ומסתבר שה"ה במתנות לאביונים . אך הגרח"ק פסק שבצדקה נותן בימין כל אדם וצ"ע מה דינו במתנות לאביונים.

עז.        משלוח מנות - יש מי שכתב שאין קפידא באיזה יד לתת (הגרח"ק)

עח.       אם נזדמן לו בדרך עכו"ם חגור סייף טופלו לימינו - מסביר הט"ז לימינו של ישראל שיהיה קרוב לסייף של העכו"ם שחגור בשמאלו וכן אומר רש"י בעו"ז כ"ה ע"ב ד"ה בסייף "כדי שיהיה יד שמאל של העכו"ם שהסייף חגור בו לצד ימינו של ישראל ומזומנת לימין ישראל לאחוז בה" . ע"פ הדברים נראה דבאיטר בתר דידיה אזלינן (דהיינו של הנכרי) וכן עשה אהוד בשופטים פ"ג פס' כ"א.

עט.       שחיטה וכיסוי הדם - יש שכתבו שלכתחילה איטר יקיים ביד ימין דידיה . (שו"ת באר משה ח"ב ס"ג )

פ.         נידה - כל מלאכות שהאישה עושה לבעלה,נידה עושה לו חוץ ממזיגת הכוס שאסורה למזוג הכוס וכו' אלא א"כ תעשה שום היכר כגון שתניחנו על השולחן ביד שמאל וכו'. משמע שבאיטרת אזלינן בתר דידה . (יו"ד סקצ"ח)

פא.        טבילת כלים - יש שכתבו שאין קפידא באיזה יד (שהרי תכלית המצווה היא התוצאה (הרא"מ פישר) ויש שכתבו שלכתחילה איטר ביד ימין דידיה משום חשיבות המצווה. (ספר טבילת כלים)

פב.        כבוד רבו -  שלשה שהיו מהלכים בדרך . הרב באמצע הגדול לימין והקטן לשמאל וכן ביומא ד' ל"ז . ואין לחלק באיטר.

פג.        מובא בספר חסידים ס' תרצ"ג אדם שמראה באצבעו דברי תורה יראה באצבע שאצל האגודל של יד ימינו שבו כתב הקב"ה את התורה .  עפ"ז  אין לחלק באיטר.

פד.        מובא באור צדיקים ס' ס"ו מהאר"י ז"ל כשנותן צדקה יתן דווקא בעמידה וביד ימין וכו' . משמע שם שהטעם ע"פ קבלה וא"כ אין לחלק באיטר. והגרח"פ שיינברג חולק שנותן בימין דידיה משום חשיבות המצווה.

פה.       הפרשת תרומות ומעשרות – בפשטות אין משנה באיזה יד .

פו.         מזוזה – מקום קביעותה על ימין הנכנס - ואין חילוק באיטר. ואם קבעה בשמאל פסולה. ומוסיף בחידושי רע"א שאם הוא איטר יד זה פשיטא אבל במקור הדין במרדכי איתא שאפילו הוא איטר רגל דדרך ביאתו בשמאל דעלמא מ"מ מניחו בימין דעלמא דמזוזה הוא לשמירת כל בני ביתו ולא לו לבדו . וה"ה שכל בני הבית איטרים או שדר לבדו שתפילין זה מצווה שבגופו ותלוי בו ומזוזה זה חובת הבית ותלוי בעלמא . (יו"ד ס' רפ"ט ס"ב)

פז.        נשיקת מזוזה  - כתב בשו"ת באר משה כשנכנס איטר לבית או בצאתו ינשק את המזוזה ביד שמאל דעלמא שהוא ימינו.

פח.       ברית מילה - יש מי שכתב שיש לימיני לכתחילה למול ביד ימין. (ספר הברית ס' רס"ד) ומסתבר שמוהל איטר ימול בימין דידיה. (ויש לעיין כשאומר "בדמייך חיי" שנותן היין ביד ימין ומזלף לתינוק מה הדין באיטר שמחזיק הכוס בשמאלו).

פט.       פדיון הבן - יש שכתבו שאת כסף הפדיון לוקח האב בידו הימנית  (אוצר פדיון הבן פרק י"ח) ובאיטר אזלינן בתר ימין דידיה. ויש   שחלקו (בשם הגרש"א שטרן)

צ.          באיזה צד קורע - על חכם חולץ מימין ועל אב בי"ד משמאל ועל נשיא מכאן ומכאן. ונראה דאין לחלק באיטר. (ס' ש"מ סקי"ז)

צא.        לעניין פצוע דכא - שמובא באה"ע ס"ה "ונשארה של ימין" פשוט שה"ה באיטר.

צב.        קידושין - אומר הבה"ט בשם דרשות מהרי"ל והר"ם מינץ ס' ק"ט "ויקדש בימין דידיה וגם בימין דכלה". וע"ש שדן מצד אין מעבירין על המצוות ושימין יותר מזומנת ומזה נראה קצת שבאיטר ואיטרת אזלינן בתר דידהו . (וכך פסק בשו"ת באר משה) ועדיין צ"ע. (ושמעתי בשם הרב וואזנר שהולכים בשתיהם בתר עלמא) (ושמעתי בשם הגרי"ש אלישיב שאין חילוק אם היא איטרת או לא ותלוי רק אם הוא איטר ותמיד נותן על יד ימינה) (אהע"ז סכ"ז)      (שבירת הכוס בפשטות באיזה רגל שרוצה)

צג.        מובא בבה"ט צריך להעמיד החתן לשמאל הכלה כדי שתהיה הכלה לימין החתן והטעם דכתיב "נצבה שגל לימינך" ס"ת כלה (וכן בד"מ ביבמה). ולפי"ז אין לחלק באיטר כיוון דילפינן מהפס' והיינו לימין הקב"ה . (ס' ס"א)

צד.        גט - אומר הרמ"א "ולכתחילה יכתוב הסופר בידו  הימנית" - ואם הוא איטר יד יכתוב בשמאלו . אומר הפ"ח שאם כתוב לכתחילה משמע שבדיעבד כשר הגט אם כתב בשמאל אף שאינו שולט בב' ידיו אע"ג דלעניין שבת אם כתב בשמאלו לאו כתב הוא. ובגמ' בגיטין י"ט ע"א מדמה גט לשבת לעניין כתב ע"ג כתב אפשר לומר דלאו לכל מילי מדמינן גט לשבת, שבשבת בעניין מלאכת מחשבת דומיא דמשכן על כרחך כשכתב כלאחר יד לאו מלאכת מחשבת הוא אבל מ"מ כתב מקרי לעניין גט. (סקכ"ג)

צה.        בגט - השליח ששינה בשליחתו וכו' כגון "אל תתנהו אלא בימין ונתנו לה בשמאל או איפכא לא עשה כלום" וצ"ע אם השליח איטר והמשלח לא ידע האם מועיל. (סקמ"א)

צו.         בסדר הגט (מובא בשו"ע בסוף הל' גיטין ס' קע"ד)  "וב' עדי החתימה וכו' הגדול בימינו והקטן בשמאלו" מסתבר שאין לחלק באיטר כמו במהלך לימין רבו כדלעיל.

צז.        דיני חליצה -"שולט בשתי רגליו וכן היא בשתי ידיה יעשו בשל ימין. ואם היא איטרת יד תעשה בימין דידה שהוא שמאל כל אדם. (ס' קס"ט)

צח.        איטר ברגלו י"א שחולץ בשתיהם - במנעל של ימין בימין , במנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה. ונהגו כסברא ראשונה. וכתב הבית שמואל אע"ג דכתב בסמוך אם היא איטרת חולצת בימין דידה מ"מ ביבם מחמירים משום דאיתא גז"ש דצריך דווקא בימין ממש. ובפירוש חליצה כתב לחלוץ בשתי רגליו בפעם אחת תחלוץ ביד א' מרגל א' וביד ב' מרגל ב' דאם תחלוץ זה אחר זה החליצה פסולה. והב"ח כתב דהמנהג לחלוץ בזה אחר זה ויכוונו היבם והיבמה לחלוץ בזה שע"פ הדין הוא לחלוץ ע"ש ועיין בפת"ח באות כ"ד ועיין בתשובת הנוב"י תנינא ס' קנ"ה שחולץ בשתי רגליו בזה אחר זה כב"ח. ועיין בתשובת מהרמ"ל שם. והנה בב"ח ובנוב"י כתבו סתמא שחולץ בזה אחר זה ולא הזכירו איזה מהם חולץ תחילה משמע שאין קפידא בזה. אך בתשובת מהר"ם לובלין שם כותב בהדיא דיש לחלוץ מתחילה הרגל ימין של כל אדם וביאר שם הטעם דמסתבר לן טפי דעת הסמ"ג דסבירא ליה דאפי' איטר חולץ בימין של כל אדם וכו'. וכל זה שלא כדעת הגאון בעל גט מקושר שכתב בהגהותיו לס"ח של מהר"ם אות ע"א שתחלוץ תחילה בימין דידיה שהוא שמאל כל אדם.  ועיין בבה"ט בסקכ"ז דאם היבם איטר ויש לו אח אחר שאינו איטר לא יחלוץ ויחלוץ האחר וכו' ע"ש.

ולידע אם הוא איטר מעבירין אותו לפי תומו לפני הדיינים ג' או ד' פעמים מרוח לרוח ויראו באיזה רגל הוא פותח תחילה וכו' והמקור לזה ממסכ' בכורות דף מ"ה ע"ב ברש"י "כשהמהלך עוקר השמאל תחילה וכו'.  ועיין בספר זכור לאברהם אות ח' שבספק נוהגין לבדוק ע"י שאומרים לו שיכה בכותל ברגלו ואותו הרגל שמכה הוא הימין. עוד בודקים אותו ע"י עליות והרגל שעולה תחילה הוא הימין וכן בדילוג,שדולג ע"ג הקרקע וכן בלבישת מנעליו ע"ש.

ועיין בפ"ת בס"ה של מהר"ם סקנ"ט שמביא ד' דעות בזה כמבואר בטור וב"י ס' קס"ט – דעת הסמ"ג והסמ"ק שחולץ בימין כל אדם דומיא דאוזן המצורע. ודעת י"א שהביא הטור וכן הסכים הטור עצמו שחולץ בימין שלו דומיא דתפילין. ודעת המרדכי והר"ן דתלי באיבעיא דהש"ס שם בכף ועגיל וכו' ולא איפשטא ולפיכך חולץ בשתיהם. ודעת הרמב"ן שאינו חולץ כלל כיוון שאין לו ימין והרשב"א הניח בצ"ע. ועיין הכל בפ"ת בס"ה של מהר"ם סקנ"ט וסקפ"ד באריכות וראיות.

צט.        בסדר חליצה - "ותעמוד היבמה לימין היבם" ובד"מ כדרך כלה. וממילא כדלעיל שאין לחלק באיטר.

ק.         חליפין - ידוע שקניין חליפין הוא במנעל ימין וכמו שכת' בתרגום רות "שלף איש נעלו" "וטלע גבר ית נרתק יד ימיניה ואושיט ביה

 

קנין" וכו' וממילא צ"ע מה הדין באיטר דאפשר כיוון שלומדים חליפין מחליצה אז כמו שם צריך שיהא בימין וה"ה כאן בימין דידיה או שלא צריך שמעשה חליפין יהיה ממש כחליצה אלא רק צריך שיהיה דבר המסוים כמו שאומר רב ששת בב"מ ד' מ"ז ע"א וצ"ע.

קא.        "אמר רב מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל" - אם נאמר ששם זה בדווקא כמו שמשמע מהתוס' שקרן ימין יותר מזומנת להזיק מקרן שמאל, אבל אם מועד להזיק בקרן שמאל אז כ"ש ימין. או שמא אין מועד ואורחא דמילתא נקט. עפ"ז אין שייך לחלק באיטר כיוון שתלוי בכל אדם. (ב"ק דמ"ה ע"ב)

קב.        רציעה באוזן ימינית - משמע שאין לחלק באיטר והראיה מהסמ"ג בב"י אה"ע ס'קס"ט "מאחר שהצריכה תורה ימין בפירוש" ע"ש.

קג.        איטר יד פסול בעבודה - והמקור בבכורות דמ"ה ע"ב ת"ר איטר בין ביד בין ברגל פסול ופירש רש"י משום שאין לו ימין ואיטר רגל משום שאין דרך שירות בכך. ואם הוא שולט בשתי ידיו כשר. (עיין ב"י ס' קס"ט ורמב"ם פ"ח מבי"מ הי"א).

קד.        סמיכה בקורבן - מובא בתרגום יהונתן פר' אחרי מות שישים יד ימין על שמאל. משמע שבאיטר אזלינן בתר עלמא כדלעיל סצ"ה. (דין כ"ג)

קה.       בעניין הקפת העזרה בביהמ"ק -  אומר המג"א ס' תרנ"א סקכ"א עיין בלבוש והסימן "ימין ה' רוממה" וכו' . ונראה לי דאיטר יקיף ג"כ כסדר הזה דאזלינן בתר עלמא.

קו.         בתוספתא ביומא פ"א ה"ח כתיב  " שפרחי כהונה מכין בצרדה של ימין " ע"פ דברי החזון יחזקאל שהטעם משום כח ממילא באיטר אזלינן בתר דידיה .

קז.        בצוואת ר' יהודה החסיד אות נ"ה " אישה שהתחילה להניק את בנה תתחיל להניקו בשמאל" - משמע דאזלינן בתר עלמא. וביותר מהגמ' בברכות ד"י ע"א מאי כל גמוליו שעשה לו דדים במקום בינה וזהו דד שמאלי כנגד הלב ששם החכמה מצויה והרי בזה לא נשתנית איטרת.

קח.       ראיית הנגע - רמב"ם פ"ט מטומאת צרעת הי"ב "שמגבהת ידה הימנית" וכו' מסתברא שאזלינן בתר דידיה וצ"ע.

קט.       בעניין בוהן יד ורגל במצורע - ראינו בב"י ס' קס"ט באה"ע סקכ"ד שלומדים חליצה ממצורע שבדווקא ימין וממילא אין לחלק באיטר. ועיין בתשובת הרשב"א ח"א ס' אלף ק"כ . וכן שתלוי במח' רש"י (בכורות דמ"ב ע"ב) והר"ן (ר"פ ג"ה)  לעניין דברים שהתורה הצריכה בפירוש ימין.

קי.         לעניין מתנות - מובא הזרוע דווקא של ימין. לכאורה כיוון דילפינן מהפסוק "שוק הימין" (חולין ד' קל"ד ע"ב) יהיה תלוי במח' רש"י והר"ן לעניין דברים שהתורה הצריכה בפירוש ימין . וכן במח' של יבם איטר.

וכן הדין בזרוע של איל נזיר וכן לעניין שוק של שלמים (יו"ד סס"א ס"ב)

קיא.       גמ' בברכות דנ"ה ע"ב אומרת " ואי דחיל מעינא בישא דיליה ליחזי (יסתכל) אטרפה דנחיריה דשמאליה " (דופן השמאלי של חוטמו)  מסתבר שאין לחלק באיטר. וכן  שמכניס אגודל של ימין ביד שמאל וכו' אין לחלק באיטר.

קיב.       המש' בשבת ס"ו ע"ב הבנים יוצאים מקושרים וכו' בן שיש לו געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו. אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך תפילין. ואם תלוי בתפילין אז דינו כתפילין.

קיג.       נדה דף מ"ח ע"ב – רשב"א אומר בנות עשירים צד ימין (של דדים) ממהר לבוא שנישוף באפקריסותן. בנות עניים צד שמאל ממהר לבוא מפני ששואבות כדי מים עליהן וכו' . באיטר משמע שאזלינן בתר דידיה.

קיד.       ברכות ד"ו ע"א אמר ר"ה כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימניה. ועוד דנ"א ע"ב ת"ר 6 דברים נאמרו באספרגוס...מקבלו בימינו ושותהו בשמאלו.

קטו.       אמרו חז"ל שהמלך כותב ס"ת ותולה אותה כמין קמיע בזרוע ימין . יש לעיין במלך איטר.

***

 

לע"נ ר' יהודה דב ב"ר בן ציון.      לע"נ אסתר ב"ר אליהו.     לע"נ  ר' בן ציון אליהו ב"ר יהודה דב.        לע"נ מלכה ב"ר חיים.

לע"נ ר' מרדכי ב"ר משה יהודה.    לע"נ בונה ב"ר מנחם.       לע"נ  ר' בן ציון ב"ר נחמן.    לע"נ רבקה ב"ר משה .

לע"נ עופרה מלכה ב"ר חיים.      לע"נ יפה שינדל ב"ר בן ציון.

לע"נ אדמו"ר הרה"ק  דוד משה בן הרה"ק אליעזר זאב זצוק"ל מקרעטשניף.

להצלחת  משה בן זלדה מרים . לאה ליאת בת שרה . וילדיהם  רבקה . אסתר . מרדכי . דוד .

מצווה להפיץ ולפרסם לזיכוי הרבים

להארות והערות  08-9494667

עוד הלכות - כללי
מכשולים ב"קטיף פירות חווייתי" , 18/08/2013
מצות מעקה!!!, 10/07/2013
גרירת הציציות על הארץ, 31/07/2012
מצוות נדירות, 17/08/2011
דם ביצים, 17/03/2011
מאמר גיד הנשה, 15/11/2010
מורא מקדש, 6/05/2010
הלכות איש איטר, 4/05/2010
כשרות בעלי חיים, 9/04/2010
הלכות נישואי שתי נשים, 25/11/2009
Next Page 

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שירותים נבחרים:המרכז למיכון משרדי אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים